סיפורי התנ"ך

מאיר בן־אורי (1908–1983) היה אדריכל, צייר ומאייר, מנצח ומלחין ישראלי. הוא נולד בריגה וקיבל חינוך ציוני. בצעירותו פעל בתנועת הנוער "בלאווייס" ואחר כך היה חבר ומדריך בברלין באגודת הסטודנטים הציונית "קדימה". ב־1932 ביקר בארץ ועם סיום לימודיו ב־1934 עלה ארצה ועברת אז את שמו מואסבוצקי לבן־אורי לזכר בונה המשכן בצלאל בן־אורי. הוא התיישב בחיפה והיה לתלמידו ועוזרו של הרמן שטרוק. באותה תקופה עבד כאדריכל. ב־1942 עם נישואיו ליהודית (לבית פרץ ברנשטיין) התגוררו השניים בקיבוץ שדה אליהו, וארבע שנים אחר כך עברו לגור בקריית שמואל (היום שכונה בחיפה). ב־1980 פתח בקומה השנייה בביתו את "המוזאון לאומנות דתית" [מוזאון בן־אורי] ובו הציג מבחר מעבודותיו בכל התחומים. על קיר הבית כתב "טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי, כִּי בְמִצְוֺתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי" (תהלים קיט, סו), פסוק ששימש מוטו ליצירתו.

האמן בן־אורי צייר את הציורים הללו מסביב לחדר בצמוד לתקרה.

האתר של האמן

מצב השתמרות היצירה: בתי הילדים נהרסו ואיתם גם הציורים.