מספר יצירה: #0268

אמן:
יופה חוה
תאריך:
1976
נושא:
תנ"כי
יישוב:
ירושלים
כתובת:
האוניברסיטה, קמפוס גבעת רם
בעלים:
האוניברסיטה העברית
מידות:
2.2x4.2 מטר
חומרים:
אבן
טכניקה:
פסיפס
מבנה:
ציבורי
מיקום:
חוץ
יצירה קיימת
כן

דגמים מבתי כנסת עתיקים

עיטור דגמים מבתי כנסת עתיקים לפי ציור של חוה אבי־יונה בקמפוס בגבעת רם בירושלים. הפסיפס נעשה בהנחיית פרופ' מיכאל אבי־יונה. הפסיפס הזה הוא הֶדבק (קולאז') של יצירות פסיפס קטנות המתלכדות לצורה אמורפית על פני קיר מסויד לבן. ביצירה חמישה יסודות נושאי דימוי הצמודים זה לזה, ומצד ימין למטה יסוד פסיפס נוסף ובו מִזכים לתורמים ולמְבצעים בעברית ובלועזית. ביסוד הימני יש שור שרוע ומתחתיו ניצב טנא מוארך מלא פֵרות אדומים. השור צבוע בחום, חמרה, אוקר ושחור, והטנא – בחום. היסוד השני הוא עץ דקל שרוע. בחלק העליון הרקע בצבע חמרה ובתוכו גוון צהבהב, ולמטה הרקע חום ועליו טווס, שראשו ירוק ונוצותיו האסופות צבועות בחום־חמרה עם עיגולים צהבהבים ודוגמה כחולה. בחלק השמאלי העליון נמצא שופר בצבע אוקר ולו קווי מתאר שחורים ועוד תוספת בצבעוניות דומה, אולי כד. שמאלה מהם יש יסוד רקע אמורפי מרכזי ובו מוצבת מנורה עשויה כפתורים העומדת על תלת־רגל, ובקניה דולקות להבות אדומות קטנות. המנורה צבועה בצבעי אוקר מוזהב ואפור מוכסף ובקנים יש גם ורוד. במרכז המנורה מתחלף צבע הרקע לאפרפר. בצידה השמאלי התחתון של המנורה יסוד נוסף בצבעי חום ושחור. בצידה השמאלי העליון של המנורה יש רקע צהבהב המוקף ברקע ורדרד ובו זוג ציפורים המביטות זו על זו – האחת מישירה מבט את רעותה, ואילו השנייה נוטה לאחור ומביטה בראשונה. הציפורים בצבעי חום וצהוב, מקוריהן ורגליהן כתומים וקווי המתאר שלהן שחורים. בחלק התחתון השמאלי של היצירה יש יסוד, שרקעו שחור ועליו נראה אריה על ארבע רגליו הפונה ימינה אל תוך היצירה. האריה צבוע בחום בהיר ואוקר ולו קו מתאר חום. פיו פעור מעט וציפורני רגליו שלופות.

הטקסט בתחתית:

עיטור דגמים

מבתי כנסת עתיקים

מתנה של תלמה דים

מפיטסברג ארה"ב

הציור אוה אבי יונה הפסיפס חוה יופה

COMPOSITION BASED ON ANCIENT
SYNAGOGUE MOTIFS PRESENTED BY
THELMA DYM
OF PITTSBURGH PA USA
DESIGNED EVA AVY YONAH MOSAIC CHAVA JOFFE

חוה יופה (1925–2002) נולדה בסן פרנסיסקו שבקליפורניה. סבהּ הגיע לארצות הברית בסביבות שנת 1830 מחבל אלזס לורן והשתקע בקליפורניה. אביה אלפרד ויילר היה עורך דין שייצג את שגרירות גרמניה בארצות הברית עד לשנות השלושים, ואז סירב להמשיך בכך. את לימודי התיכון עשתה בסן פרנסיסקו, ולימודי יהדות השלימה ב־Sunday school. בשנתה הראשונה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי למדה מתמטיקה, אך המשיכה בלימודי אנתרופולוגיה ואמנות. במקביל למדה ציור אצל צייר יפני. עם סיום הלימודים ב־1949 עבדה באגף הנוער במוזאון בסן פרנסיסקו. היא נישאה לדוד הדה, ועלתה עימו ארצה ב־1950. בתחילה עבדה במחלקת העתיקות בשרטוט ואיור, ולמדה שם קורס לשימור ושיפוץ פסיפסים וציורי קיר. בין חבריה לקורס היו האמנים דודו שנהב, נעמי הנריק ודוד פלומבו. לאחר כשנה נסעה לרוונה באיטליה (1955–1956) ולמדה את אמנות הפסיפס ב־Academia de Bella Art . כשסיימה את לימודיה שבה ארצה, התגרשה מבעלהּ, השתקעה בירושלים והחלה ליצור פסיפסים בהזמנות פרטיות, אך לפרנסתה עבדה בעוד מלאכות. בשנת 1958 נישאה חוה בשנית לשמעון יופה, יליד דרום אפריקה שעלה לישראל ב־1952 ועבד כפקיד באוניברסיטה העברית. חוה לימדה את שמעון את מלאכת השימור והוא סייע בידה ואף יצר פסיפסים בעצמו. הם התגוררו ברחוב הנביאים 27 בירושלים, ונולדו להם שני ילדים: עדי ואורון. בשנת 1961 בקירוב קיבלה חוה את עבודתה הגדולה הראשונה: פסיפס קיר בגבעת רם.

שמעון סיפר על העבודה: "שברנו לה את האבנים. זה לא מה בכך להכין קופסאות שלמות של אבנים וקוביות, בנות סנטימטר אחד בדיוק. אני הייתי מערבב לה את הבטון. לפעמים גם עשיתי את החלקים הפשוטים". ב־1968 החלה חוה ליצור פסיפסים בהזמנת הפטריארכיה הארמנית לעיטור קירות במתחמם בכנסיית הקבר בירושלים. המלאכה שנעשתה בהכוונתו של הבישוף גיאורג קאפיקיאן ארכה כעשרים שנה. לימים עברה לעבוד במוזאון רוקפלר בשימור ושחזור פסיפסים עתיקים, ועסקה בכך כעשר שנים. עוד עבדה באגף העתיקות והמוזאונים, ובשנות השמונים התמנתה למנהלת תחום השימור באגף העתיקות. היא עברה הכשרה בשימור פסיפסים מטעם אונסק"ו, ובשנים 2000–2001 עבדו בני הזוג יופה בהרודיון. הוציאו מן האתר את הפסיפסים, שימרו אותם והשיבו אותם למקומם. עבודות שימור ויצירות של חוה יופה מוצגות גם בנמל התעופה בן גוריון, במשכן הנשיא בירושלים ובבתים פרטיים, לפי האתר "ישראל נגלית לעין".

 

מצב השתמרות היצירה: טוב.

מידע נוסף על היצירה
סגור