אברהם ושלושת המלאכים

היצירה עשויה מלבני קרמיקה מזוגגת בגדלים כמעט זהים המונחים בצורה מאורגנת. רקע היצירה אפור־כחלחל כהה. ביצירה יסוד מרכזי סגור וצבעוני היוצר קומפוזיציה של יסודות שהנושא המרכזי שלהם הוא אברהם אבינו השרוע כאוב מחוץ לאוהלו ביום השלישי למילתו, והינה מולו מתייצבים שלושת המלאכים הבאים לבשר לו על לידת בנו יצחק. על פי הסיפור בספר בראשית יח אירח אותם אברהם ברוחב לב, אף שהם היו זרים והוא היה במצב רפואי לא פשוט. היסוד המרכזי ביצירה מצויר בצבעים עזים ומסביבו קו מתאר כמעט סגלגל בהיקפו. אברהם והמלאכים משורטטים באופן מופשט, סכמטי למדיי ואינם בולטים משאר הצורות הגאומטריות המקיפות אותם בתוך הקומפוזיציה. אברהם כנראה שרוע למחצה בצבעי שחור ותכלת, הרקע סביבו הוא ורדרד־כתמתם בהיר, ואילו שלושת המלאכים הניצבים מולו – צבעם אפרפר והם מעוטרים גם בצבעי בורדו, ורוד וכחול. גופם מוארך וראשם דק ומוארך אף הוא. הרקע כמו נחצה באמצע; המלאך המרכזי הופך צהוב בוהק ברובו. ברקע – בתוך היסוד המרכזי וגם מחוצה לו – יש כל מיני צורות גאומטריות בגדלים משתנים ובצבעים שונים: ירוק, חמרה, ורוד, כחול, לבן, אוקר וחום. הצורות ספק מונחות, ספק מרחפות בחלל הקומפוזיציה. חלק מהן כפולות: צורה אחת בצבע מסוים (בדרך כלל מלבן) הנושאת צורה אחרת שונה או דומה לקודמתה אך בצבע שונה.

"רוח של זיכרון עתיק נשבה על פני המאה העשרים ומשכה אמנים רבים אל מחוזות הארכאי והפרימיטיבי. […] גם אהרן כהנא […] מצא עצמו שרוי בקסם הארכאי. בפריז, שאליה הגיע כהנא הצעיר, הוא נחשף לזרמים מודרניסטיים פורצי דרך. ז'ורז' בראק ניפץ את הצורה אל רסיסים גאומטריים, פבלו פיקאסו דחס סצנות מרובות את תוך מרחב בודד, ואנרי מאטיס הציף את עולם האמנות בצבעים טהורים ורוויים. כהנא ספג את כל אלה אל תוך יצירתו, והשפעות מערביות התמזגו בזיכרונות ילדותו מן המזרח.

בשובו לארץ ישראל, באמצע שנות השלושים, מצא כהנא חברה צעירה המחפשת את זהותה. חפירות ארכאולוגיות חשפו שרידי עבר מפואר ועוררו שאלות על אמנות מקומית ייחודית. כהנא תרם רבות לשיח זה. עבודותיו, ששילבו בין מודרניזם מערבי למוטיבים מן המזרח, היו לחלק בלתי נפרד מההיסטוריה של האמנות הישראלית. הנהייה אחר הארכאי והפרימיטיבי היו ביטוי עמוק לחיפש אחר שורשים, זהות ומשמעות. יצירתו של כהנא מזכירה לנו את כוחה של האמנות לחבר בין תרבויות, תקופות ותפיסות עולם שונות.

במבט ראשון נראית היצירה כאוסף של צורות גאומטריות מופשטות, אך כותרתה מעידה אחרת: "אברהם ושלושת המלאכים". בספר בראשית יח מתואר רגע המפגש: 'וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם.  וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; […] אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בָאֹהֶל'. על פי הסיפור המתואר, כהנא בחר כפי הנראה לתאר את שרה מסבה לימין העבודה, בעושד ששלוש הצלליות הגדולות לשמאלה מתארות את המלאכים, והצללית הרביעית הקטנה מייצגת אולי את אברהם. מקור השכינה בשני קווים אלכסוניים במרכז התמונה – מוטיב הלקוח מציורים נוצריים בתרבות המערב. פריטים נוספים ובלתי מוסברים מופיעים בעבודה ונוסכים עליה אופי מסתורי מעצים את כוחה ואת כוחה של הסצנה התנ"כית. 'תפקידה של אמנות ישראלית שושרית היא לגלות מחדש את היצירה האמנות העומדת על האיזון בין היצר וההיגיון, בין אינסטינקט ורוח', אמר כהנא", מיכל מור, "אמנות בעברית", עמ' 68.

אהרן כהנא (1905–1967) נולד בגרמניה, עלה ארצה ב־1934 והשתקע ברמת גן. בארץ התפרנס תחילה מעיצוב חלונות ראווה. ב־1947 נסע לפריז עם אשתו מידה, ושם למדו את מלאכת ייצור הקרמיקה ומאז יצרו שניהם זה בצד זה עבודות בחומר. בראשית דרכו כאמן צייר כהנא בסגנון פוסט־קוביסטי, מופשט למחצה, ואט אט עבר לצייר יותר בסגנון ראליסטי. עם הקמתה של קבוצת "אופקים חדשים" (1948–1963) שכהנא היה אחד ממייסדיה, התרבו בעבודותיו הצורות הגאומטריות והעניקו להן נופך מופשט תוך רמיזה לסמלים מיתיים, חצובים באבן. ביצירותיו של כהנא ניכרת גם השפעת התנועה הכנענית – תנועה שהקימו בשנות ה־30 ציירים ופסלים כדי להחיות את הקשר של העם היהודי עם מולדתו ולחזק את השורשים של העם על אדמתו. הכנענים עשו ביצירותיהם שימוש רב במוטיבים מהתנ"ך ובממצאים ארכאולוגיים שהתגלו בארץ. אהרן כהנא זכה פעמיים בפרס דיזנגוף לאמנות הציור (1938 ו־1953) וכיום מוצגות יצירותיו במוזאונים רבים ברחבי העולם.

מצב השתמרות היצירה: טוב.