אני רוצה תמיד עיניים

פסיפס המוצב על קיר אגף חדש במרכז יום לקשיש ברמת השרון, שיצרו תלמידי כיתה יא בבית הספר "אלון", מאה קשישים מהמרכז ומתנדבות מ"מועדון האופטימיסט" בהנחיית ד"ר שרה מלצר. בפסיפס יש תיאורים של שמש, טבע וילדים וציטוט משירו של נתן זך: "אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות את יפי העולם … ולהלל את היופי המופלא הזה בעיניים אחרונות". מטרת המיזם הייתה להדגיש את חשיבות תרומתם של הקשישים לחברה ואת יכולת היצירה שלהם בשיתוף הדור הצעיר.

שרה מלצר (1928–) נולדה למרדכי  ומלכה ויינפלד בסונץ' שבפולין ואחרי מלחמת העולם השנייה ב־1948 עלתה לארץ במסגרת גיוס חוץ לארץ. את דרכה המקצועית החלה כמורה לילדי עולים במעברת טירת כרמל ובו־בזמן למדה בסמינר למורים ולגננות (1950–1954). אחר כך עבדה כמורה בחינוך יסודי בבתי ספר בחיפה (1954–1968), ובשנים אחר כך (1969–1973) פעלה בצוות "מורים מנחים" בבתי ספר ביישובי הספר במחוז הצפון. באותה תקופה סיימה קורס למדריכי חשבון וקורס לשיקום החשיבה מטעם האוניברסיטה העברית בבית הספר לעובדי הוראה בכירים בירושלים, והשלימה באוניברסיטת חיפה תואר ראשון  בחוגים לחינוך ולאמנות היצירה. בשנים 1974–1983 עבדה כמדריכה פדגוגית ב"סמינר גורדון" בחיפה, וכן שימשה מרצה וריכזה צוות לכתיבת תוכניות לימודים בין־תחומיות בלשון, ספרות ואמנות במדור לתוכניות לימודים באוניברסיטת חיפה בשיתוף האגף לתוכניות לימודים במשרד החינוך והתרבות. באותו זמן השלימה באוניברסיטת חיפה תואר שני בחינוך והתמחתה בו בהדרכת מורים ובתכנון לימודים. לאחר מכן עבדה כמפקחת מחוזית על הוראת האמנות במשרד החינוך והתרבות במחוז הצפון (1983–1994). עם פרישתה לגמלאות המשיכה ללמוד לתואר השלישי בחינוך (1999). משנת 2000 ואילך חזרה שוב לצייר במגוון טכניקות. אחד המיזמים שהובילה היה הכנת פסיפסים בהשתתפות רבים, ובמסגרת זאת יצרה עשרות פסיפסים המעטרים בנייני ציבור בכלל ובתי ספר בפרט.

מצב השתמרות היצירה: טוב.

ד"ר שרה מלצר – פסיפס חיים