קיר של צורות

הפסל שנבנה במסגרת הביאנלה לקרמיקה 1995 הותקן על קיר בניין האחמי"ם באוניברסיטת בן־גוריון. 

הצהרת האמן – אילנה אביב

פתחתי סדנת פיסול קרמיקה ב־1987. החל מ־1995 פיתחתי טכניקה חדשה בפיסול ובחומר המבוסס על בטון, חומר קל משקל, דק וחזק. טכניקה זו פתחה בפניי אפשרויות אין־סופיות של ביטוי ויכולת יצירה בכל קנה מידה בקירות חיצוניים ופנימיים. אני יוצרת בהשראת הנופים עוצרי הנשימה של המדבר וסלעי הכורכר בחוף הים בקיסריה, ליד ביתי. בעבודתי אני עוסקת בנושאים הנוגעים בעבר: זיכרונות ופרקי היסטוריה, כפי שהם באים לידי ביטוי בנפש האדם בכל מורכבותה וגווניה. אני מזמינה את הצופה לחקור את הרבדים הפנימיים הנסתרים בנשמה ובנפש. השכבות בעבודותיי מייצגות חוויות, מאוויים, רגשות, מחשבות ורצונות שנצברו במהלך השנים בנפש, כמו גם סיפורים אישיים. בחלק מעבודותיי אני משתמשת באור כחומר ביטוי נוסף, האור הפנימי המאיר מודעות, תובנות ושלווה. בעבודתי קיים חיפוש מתמיד של המתח הנוצר בין פני השטח ומה שמתחתיו, החלק הסמוי מעין הצופה. עבודתי נעשית תוך חיפוש מתמיד של דרכים לביטוי. אני מנסה לפשט את האלמנטים בעבודות שלי תוך שמירה על יכולת ביטוי של רעיונות רוחניים. זה תהליך יצירתי ואינטואיטיבי אל תוך עבודה שקטה, מינימליסטית, מונוכרומטית, עמוקה וממוקדת. בשנות יצירתי יצרתי עבודות רבות המוצבות בבתים פרטיים וציבוריים כמו גם קירות פיסוליים בקנה מידה גדול, פסלי חוצות, פסלים סביבתיים ומתקני משחק פיסוליים.

מצב השתמרות היצירה: במסגרת שיפוץ המבנה והגדלתו הוסרה היצירה מן הקיר, ואין יודע מה עלה בגורלה.