שואת הארמנים – מוות ותחייה

ויק לפג'יאן בן העדה הארמנית סיים את לימודיו בבית הספר התיכון ע"ש טרקמאנצ׳אטז הקדוש שברובע הארמני, ובהשפעת אביו – איש החינוך והפטריוט הארמני – נסע ללמוד את אמנות הקרמיקה באקדמיה לאמנויות בירוואן בירת ארמניה. כששב ארצה ב־1975 החל לעסוק בעיטור קרמיקה, ופתח את סדנת הקרמיקה שלו. ליצירתו סגנון ייחודי ומגוון: החל מציורים ראליסטיים, דגמים בשחור ובלבן ועד דגמים מסורתיים. נושא טבח העם הארמני מעסיק אותו ביצירותיו וכן החיים בירושלים, בין בני העדות והדתות השונות.

היצירה נעשתה במלאת 100 שנה לטבח העם הארמני ולזכרם של מיליון הנרצחים בו. היא הוצבה במוזאון הארמני המחודש. בחלק העליון של היצירה נראית תיבת נוח על הר האררט – ראשיתה של האומה הארמנית ומתחתיה נפרשים תולדותיה עד ימינו: דמויות ומנהגים.