שטיחי בוכרה

אור־נה רן: "שטיחי בוכרה הם תבליטי אבן על חזית בנין ברח' איסלנד. השטיחים משתלשלים מהקומה העליונה כאילו בעלת הבית הניחה אותם לאוורור ומקבלים את פני הנכנסים לרחוב. יצירה זו והיצירה 'המנון לדוד' באותו הרחוב נוצרו ביוזמתם של המפעל לשיקום השכונות ודיירי שני הבניינים. תבליט הקיר העשוי אבן ושיש צבעוניים בוצע כחלק ממיזם שבו ציפו באבן חלק מבנייני הטיח משנות החמישים, ועל אור־נה היה להתאים את התבליטים לחלונות בגדלים לא־אחידים הקבועים על פני החזיתות באי־סדר. נושא התבליט נבחר בתיאום עם דיירי הבניין: לעולים מבוכרה נבחרו השטיחים. את הדוגמות שהן מן המאה ה־18 שאבה האומנית מרקמתם של כיסויי מיטה בוכריים, שהכלות נהגו להכין בשיתוף עם בני משפחתן לנדוניה שלהן. נראה שעיצוב הכיסויים ינק את ההשראה ממסורות קדומות יותר. על הבדים הבוכריים מונחים באופן חופשי פרחים גדולים בצבעי האדום על רקע בהיר ואלה יוצרים התפרצות של צבע וצורה. לתיאור גבעולי הפרחים ולמסגרת עלי הכותרת משתמשים בבדים צבע כהה, הדוגמאות נראות פרימיטיביות, אך זה כוחן וייחודן. אור־נה נמשכה לצורות אלו, והעבירה את שפת העיצוב מן הבד אל האבן. להדגשת השטיחים נוספו גדילים בעבודת סיתות באבן, והם יוצרים צללים בנוסף לצללי הסורגים של החלונות. אור־נה העבירה אל עבודת התבליט גם את הדו־שיח הקיים בבדים בין הצורה המעוצבת ובין טכניקת הביצוע ותרגמה את רקמת החוטים לחיתוכי מסור באבן. בשטיח המרכזי הפרחים בולטים השאר ברקע, בשטיח השמאלי – הפרחים מתגלים ונעלמים בתוך הריבועים ובימני שולטות הצורות הגאומטריות".