פסיפס – שים שלום אל אוהלינו במדבר

את הפסיפס יצרו במשך כמה חודשים אמניות האזור ובהן רוני בר און בהובלתו של האמן קובי שחר. בפסיפס העשוי בסגנון רומי־ביזנטי, שולבו מוטיבים יהודיים קלאסיים, הקדשות, מאנדרים, תשליבים וכן שורה משירהּ של נעמי שמר "כיבוי אורות" – "שים שלום אל אהלינו במדבר". במרכז היצירה יש 8 פרחים גדולים כמספר יישובי הערבה התיכונה, מעין פריחה ולבלוב בערבה. הפרחים היו נפוצים גם בימי בית שני באתרים יהודיים. היצירה נמשכה כשמונה חודשים, ובמהלכה הודבקו כ־150,000 אבנים טבעיות (0.08X0.08 ס"מ כל אבן): גיר, בזלת, קוורץ ועוד. עם סיום העבודה נקבע הפסיפס בכניסה למרכז הקהילה ערבה.

על היוזמה ליצור את הפסיפס סיפר קובי שחר, שלאחר ששמע מידידתו רוני בר און אמנית מוזאיקה ותושבת צופר על מאמצי הקליטה של 600 משפחות מהעוטף ביישובי הערבה התיכונה, החליט להעניק מיכולותיו האמנותיות לטובת הקולטים והנקלטים. הוא התלווה לחוגי היצירה השונים ביישובים והתקבל בחום על ידי אנשי הקהילה הקולטים ועל ידי תושבי העוטף הנקלטים. במסגרת זו הם ארגנו מרתון של ציורי נוף מדברי – "ערבה אהובתי", ואז הציע להם ליצור מוזאיקה שתעלה על נס את פועלן של נשות הקהילה – ערבות הדדית, עזרה ואחווה של אזרחים בשעת מלחמה.

עוד על הפסיפס.