התבליט הזה שהוא חלק מהמורשת המקומית ומייצג את הצמיחה של אילת המבודדת והמרוחקת באותן השנים, הינו דוגמה מובהקת לשילוב אמנות באדריכלות במרחב היומיומי מתוך רצון להוציא את האמנות מהגלריות והמוזאונים ולהנגישהּ לכול. שילוב אמנות באדריכלות היה נפוץ מאוד בשנות השישים והשבעים, ואנשי אגד הרבו לשלב יצירות אמנות בתחנות המרכזיות שהקימו בשנים ההם. האדריכל תאו קיסלוב תכנן את התחנה המרכזית באילת בין שאר המבנים הרבים שתכנן בעיר, ורעייתו האמנית סופיה קיסלוב יצרה את התבליט הזה.

הבניין עומד כנראה להיהרס בשנת 2025.

בתצלום שרואים את התקנת התבליט (שחור–לבן) נראים מימין: האדריכל תדי קיסלוב, האמנית סופיה קיסלוב, תאה קיסלוב (עומדת מעל סופיה), רמי כוריאל וליאורה קיסלוב קיי.