אלומות של שֶׁמֶש

"שורשיו היצירתיים של שרגא ווייל מקורם במרכז אירופה, בסלובקיה. ביצירתו קיים הרצון לגשר בין ארץ הולדתו לבין ארץ ישראל – מולדתו. הבחירה בצבע הנחושת לדלתות הכניסה לבית הקיבוץ הארצי, מסמלת את הקשר לעבודת האדמה, למחצבי הארץ  ולשערי בית המקדש המקראיים. היצירה משלבת בסמליה התרחשות חקלאית לאורך עונות השנה המתחלפות. הדימויים האגרריים המשולבים ביצירה נעים בין המופשט לסימבולי. החזרה אל שדה החיטה, אל אלומות הגורן ואל השיבולים. ציפור המכוונת אל השחקים מסמלת במעופה התחלה חדשה. אכן, יצירה אופטימית. היצירה בנויה מתשתית של חומר מוקצף דחוס המצופה בחומר מהול באבקת נחושת. שערי הכניסה עוצבו ביד יערי כיצירת אומנות ממוסגרת אשר פסקה למלא את תפקידה, בדומה לדלת הכניסה לבית הקיבוץ הארצי בצידו המערבי", יובל דניאלי, מתוך החוברת "על משמר האומנות: מבית התנועה אל גבעת חביבה", עמ' 18.

שרגא ווייל (1918–2009) נולד בניטרה שבסלובקיה, התחנך בתנועת השומר הצעיר, ועד מלחמת העולם השנייה למד באקדמיה לאמנות בפראג. בשל המלחמה נדד לבודפשט בהונגריה ועסק שם במסגרת המחתרת ההונגרית בזיוף תעודות, נתפס ונכלא עם אשתו שרה בכלא ההונגרי. בדרכם ארצה נעצרו בני הזוג ווייל בקפריסין וב־1947 הגיעו לארץ והצטרפו לקיבוץ העוגן. ב־1953 למד אומנות ב"בוזאר" בפריז. שרגא ווייל התגורר בקיבוץ כל חייו ויצר בכל מיני טכניקות; בציור, ברישום ובאיור, בגרפיקה ובהדפס, בעיצוב ובפיסול, ויצירתו נעה בין הראליזם הפיגורטיבי למופשט הסימבולי. יצירותיו המגוונות משולבות במרחב הציבורי בקיבוצו ובמקומות אחרים בארץ ובעולם.

יצירות אמנות בגבעת חביבה.

שימור אמנות הקיר בבית הקיבוץ הארצי, נעמה ריבה.

"סיבוב בבית הקיבוץ הארצי", מיכאל יעקובסון, "חלון אחורי".