אשדות יעקב איחוד – קישוט לפסח

אשדות יעקב, יום ה' פסח תש"ב 2 באפריל 1942 יומן מס' 804

"פסח מצרים – פסח לעתיד"

על תפארת חדר האוכל – הקומפוזיציה של יחזקאל שטרייכמן מבטאת שני רעיונות יסודיים של החג: עינויי העם, ממצרים ועד הנה ורעיון שני, דרך מלחמתו של העם על חרותו ועל ארצו. הקטע המאחד והמכתיר, הוא תאור האסיף וטכס הבאת העומר. שני היסודות האלה מובלטים ע"י תמונות המוקד. האחת מתארת קבוצת יהודים על גבי רפסודה, תועים בלב ימים. זו מסמלת את נדודי העם ואת זיקי התקוה להגיע לחוף מבטחים – כי גדול בו חפץ החיים וכי החיים הם צו לו. בצידה האחד של התמונה אנו רואים את הים והשמיים שהתאחדו לקדרות אחת. המפרש הצהוב מעלה על הדעת את הטלאי הצהוב. רבים מבין החותרים כשלו ונפלו. התינוק מחפש לשוא את שד אמו. ללא אונים ישב הסב ויקונן. אולם – יש פאת שמיים מבהירה באופק ואליה נשואות עיני הנותרים ופאה זו היא מקור און חדש ומתחדש.

התמונה המרכזית השניה מתארת חיי עבודה בארץ ואת המשפחה העובדת. החודש ניגש בקוצר ומקול מצהלות עדרי הצאן כל הגבעות תתמוגגנה. והישוב – חומה ומגדל. צבעי הקשת באופק – מבטיחים… כבלי הברזל מהצד האחד, נצנים מהאחר, משמשים מסגרת והדגשה לתוכן הסמלי של שני היסודות. תבליטים בסגנון מצרי עתיק, ובהתאם לתכנם של הנושאים, משלימים אותה. כעין מרבד צבעוני מחלק את הקומפוזיציה לשניים, והוא כשני דפי ספר חייו של ישראל. האחד: "ואראך מתבוססת בדמיך". הדף השני אומר: "זאת הארץ לך ולזרעך". על גבי יסודות אלה תמונות קציר משני צדדיה של הקומפוזיציה שתי דמויות נשים – סמלי פוריותה של האדמה, האחת מסמלת את ברכת הגשם השניה את האסיף. בצמרת – הישוב העומד על תלו, המברך ואומר תפילה:

באלם האסיף

יקודש הדם

ויתגדל הזיו

אשר הועם.

פ.א.

המאמר באדיבות ארכיון אשדות יעקב איחוד.