בראשית

הוויטראז'ים עשויים מכשבעת אלפים חתיכות זכוכית ונעשו בידי האמן בציריך בסדנה Mäder Kunsthaus.

חלון ראשון – סיפור הבריאה התנ"כי הפותח באות ב'. בחלון זה היא צהובה ונתונה בעיגול לבן. האמן הדגיש את האותיות ב', י' ות' במילה "בראשית"  בצהוב ואילו האותיות ר', א' וש' הן באדום. הב' היא בעלת משמעות רבה בשפה העברית: היא מייצגת את הבית הנחוץ לאדם. הב' היא השנייה באותיות ומראה לנו את הכפילות והקוטביות מראשית הבריאה: שמים וארץ, אור וחושך, אדם וחווה, טוב  ורע, רוח וחומר. חוקיות זו מלווה אותנו בכל אשך נלך.

חלון שני – שני עצים גדולים אשר ענפיהם שלובים זה בזה. העץ הוא סמל האדם האידאלי. מעל הענפים נראית האות א'. הנחש המתפתל בין הענפים מוביל אותנו לדרמה של קין והבל. קין שמנחתו נדחית וזרוקה לרגליו והורג בקנאתו את אחיו הבל – זהו רמז למאבק הפנימי המתמיד בתוכנו בין הקניין (קין) והרוח (ההבל).

חלון שלישי – הקשת האדומה היא סמל לאחווה ולאהבה, המכנה המשותף לכל החלונות, והיא מוליכה אותנו לסיפורו המרתק של ית החולים. שמו נגזר מספר תהלים ט, י "וִיהִי יְהוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה". בית החולים נוסד ב־1854 בעיר העתיקה, וב־1948 שימש המעוז האחרון ברובע היהודי. אחר כך הועברה פעילותו לרחוב כובשי קטמון בבית קטן וב־1987 נחנך הבית החדש ועבורו נוצרו הוויטראז'ים. את היצירה תרם ד"ר אדי הובר לזכר רעייתו ארנה מריה. העיגול שבמרכז הדלת מסמל את נקודת המפנה בחיי האישה, היא נכנסת לבית החולים וכרסה בין שיניה ויוצאת אם ותינוק בזרועותיה.

חלון רביעי – הוא מצעיד אותנו קדימה בהיסטוריה של המין האנושי. הקטע הראשו מייצג את עקדת יצחק, קשירה, קשירת ארבעת הגפיים לחת, האחדות הבסיס לחיים. האמן דן רובינשטיין טווה מחשבה זו בעבודתו וכרך את החבל הקושר את יצחק בצורת האות א'. האדם השלם עם עצמו אינו זקוק לקורבן אדם. יעקב שוכב וראשו מונח על תריסר אבנים המייצגות את שבטי ישראל. הוא חלום ובחלומו רואה סולם שראשו בשמיים ומלאכים עולים ויורדים בו. הסולם המחבר שמים וארץ, מאחד רוחניות וגשמיות ומהווה משקל נגד למגדל בבל, שבו שולטת ההתפוררות. על שלביו של הסולם כתובות האותיות "ישראל" ועל עמוד אחד של הסולם: ברכת ה' ליעקב "וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (בראשית כח, טו), ברכה לכל רך הנולד בבית החולים. יעקב התאום מחפש אישה ומקבל שתיים, את לאה ורחל. לאה ברוכת ילדים ורחל חשוכת בנים, ולכן מתעוררת קנאה. דומה קנאתן של האחיות לקנאתם של קין והבל. השתיים פותרות את הבעיה בצורה חיובית. רחל מקבלת את הדודאים מראובן ולאה את אהבתו של יעקב. רחל יולדת את יוסף ולאה את ייששכר. עם הולדת יוסף נסגר המעגל. יעקב יכול לשוב לארץ אבותיו, יוסף הבן האהוב מקבל כתונת פסים והוא כיעקב חולם חלומות. מצד שמאל של העץ נראית לאה וילד בזרועותיה. בית לחם היא ביתו של יהודה, הרביעי בילדי לאה. מהאלומה למטה חולפת תנועה של פני נעמי ורות שהופכת למיתרים בכינורו של דוד.

חלון חמישי – המבול ותיבת נח, שלושה מיתרים נוספים פונים אל החלון החמישי והאחרון. שלא כמו בחלונות הקודמים נתבונן משמאל לימין, לכיוון הדלת. על פי התורה מקומו של סיפרו המבול בחלון השני בין קין למגדל בבל. האמן דן רובנישטיין קבע את הסיפור במקום זה כדי לבטא את רעיונו; בבראשית הנברא העולם יש מאין, שהרי בעשרה מאמרות ברא ה' את העולם (לפי פרקי אבות ה, א) . והאם סרח, "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס" (בראשית ו, יג) ומתוך כך בא המבול. נח ובני ביתו ניצלו הודות לתיבה. האמן ראה צורך להתעכב על משמעות מילה זו בנוף לעובדה שתיבה הינה גוף המסוגל לצוף ולשמש כלי תעבורה ימי, "תיבה" היא גם "מילה". המילה משמשת אמצעי תקשורת, כלי המעביר מסר רוחני, מסר הפותח בפני האדם אופקים חדשים "שירו לה' שיר חדש", שיר של אהבה ואופטימיות הבא מכינורו של דוד, לפי חוברת הסבר שיצאה לאור לרגל חנוכת הוויטראז'ים.

מצב השתמרות היצירה: טוב למדיי. השימור מעוגן בצו בית משפט, מאז שבית החולים נמכר לקופת חולים מאוחדת.

עוד מידע.

עוד מידע על האמן.