בתי תפילה

אורנה לוצקי עוסקת בפיסול, ציור ואמנות וירטואלית.

בשנת 1998 הוצגה לראשונה עבודתה בתי תפילה בתערוכה בית פתוח (אוצרת: חנה קופלר). העבודה מורכבת משלוש קשתות עשויות ברזל בחיתוך לייזר, בגדול וצבע זהה. בראש כל קשת הציבה לוצקי סמלים דתיים – סהר, מגן דוד וצלב – המזוהים עם שלוש הדתות המונותאיסטיות: אסלאם, יהדות ונצרות. בדומה לעבודות אחרות של לוצקי, גם בבתי תפילה היא עוסקת בסמלים וסמליות, ודרכה היא מעלה שאלות חברתיות פוליטיות. האם אלו שערים מפוארים המזמינים להיכנס או חלונות עם סורגים המונעים גישה? האם הן הקשתות יותר מחוברות או נפרדות?
לוצקי יצרה את העבודה בעקבות העניין שלה בגדרות ובחומות, הן מבחינה לאומית הן מבחינה אישית. ההשראה לעיטורים הדתיים שבחרה באה מנוף ילדותה בירושלים, אשר הועתק לחיפה ובעקבות המעבר קיבל משמעות אחרת, לא רק של הפרדה אלא גם של מפגש וגישור. הברזל, חומר המאופיין בעמידות ובחוזק, מטופל בעבודה זו בגמישות יחסית, כך שהפיסול בו יוצר אִוורור – ניתן לראות דרכו ואף להושיט יד. עבודה זו, שמוצגת בחזית בניין תיאטרון בית הגפן, הייתה מיועדת להיות עבודה זמנית, אך היא הושארה כעבודת קבע ונעשתה לסמל הלא־רשמי של המרכז הערבי–יהודי, מתוך מוזיאון ללא קירות – מסלול אמנות בואדי ניסנאס.

היצירה היא סדרה של שלושה חלונות זהים על קיר "בית הגפן", ובראש כל אחד מהם סמל אחת הדתות: סהר, מגן דוד וצלב.

מצב השתמרות היצירה: תקין.