האריות

מאיר בן־אורי (1908–1983) היה אדריכל, צייר ומאייר, מנצח ומלחין ישראלי. הוא נולד בריגה וקיבל חינוך ציוני. בצעירותו פעל בתנועת הנוער "בלאווייס" ואחר כך באגודת הסטודנטים הציונית "קדימה" בברלין. ב־1932 ביקר בארץ ועם סיום לימודיו ב־1934 עלה ארצה ועברת אז את שמו מואסבוצקי לבן־אורי לזכר בונה המשכן בצלאל בן־אורי. הוא התיישב בחיפה עבד כאדריכל, והיה לתלמידו ועוזרו של הרמן שטרוק. ב־1942 עם נישואיו ליהודית (לבית פרץ ברנשטיין) התגוררו השניים בקיבוץ שדה אליהו, וארבע שנים אחר כך העתיקו את מקום מושבם לקריית שמואל (היום שכונה בחיפה). ב־1980 פתח בקומה השנייה בביתו את "המוזאון לאומנות דתית" [מוזאון בן־אורי], ובו הציג מבחר מעבודותיו בכל התחומים. על קיר הבית כתב "טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי, כִּי בְמִצְוֺתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי" (תהלים קיט, סו), פסוק ששימש מוטו ליצירתו.

מאיר בן־אורי הוזמן לעטר את ארון הקודש בבית הכנסת, וכשסיים את העבודה היא לא נשאה חן בעיני המתפללים והם מחקו אותה זמן קצר לאחר מכן.

הינה תיאור הפרשה, יאיר בן־אורי.