וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם

"50 מטר רוחב; מטר וחצי גובה; חצי מטר עומק. אלו נתוני המידות של תבליט הקיר שמוצב בקצה רחבת ״אוהל יזכור״ שביד ושם בירושלים. 'ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם […] אשר לא יכרת' – זהו הטקסט המופיע בתבליט […] ישעיהו פרק נ״ו פסוק ה׳. זהו המקור לשמו של מוסד 'יד ושם', בעוד שגרסתו המלאה של הפסוק היא: 'ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם, טוב מבנים ומבנות; שם עולם אתן לו, אשר לא יכרת'. את האנדרטה יצר בשנת 1978 דן ריזינגר, חתן פרס ישראל לעיצוב לשנת 1998 – בעצמו ניצול שואה. ריזינגר, שנולד ב־1934 בקניז׳ה שביוגוסלביה (כיום סרביה), הוסתר יחד עם אימו על ידי משפחות סרביות, ובדרך זו השניים ניצלו. אביו נספה בשואה וכך גם רוב בני משפחתו. בשנת 1949 עלה לישראל עם אימו ואביו החורג.

'תבליט פיסולי'; כך מגדיר ריזינגר את האנדרטה. את תבליט הקיר תכנן לאחר שהנהלת 'יד ושם' והאדריכל אריה אלחנני פנו אליו בבקשה ליצור מוטיב אמנותי־טיפוגרפי שיכלול חלק מן הפסוק שממנו נלקח שמו של 'יד ושם'. ריזינגר עיצב גופן עברי תלת־ממדי, אך עבודתו זו מורכבת ומתוחכמת יותר: 'לא רציתי ליצור שלט שיש לו מראה טכני ומסחרי', הוא נזכר. ריזינגר הכין יציקות אלומיניום מלבניות בשני גדלים: 50X50 ס״מ ו־100X50 ס״מ. מאלה בנה באופן מודולרי את כל האותיות שממנו מורכב הפסוק; מערך טיפוגרפי שלם שמורכב כולו מצירופים מודולריים של יחידות מלבניות בשני גדלים.

השימוש בשני אלמנטים בסיסיים העניק לתבליט אחידות ויזואלית ויצר סדרתיות בין כל האותיות שמרכיבות את הפסוק. אותיות האלומיניום שקובעו אל הקיר אינן בעלות מרקם חלק. ריזינגר יצר בהן בכוונה שריטות ופגמים, הוא חורר אותן וחבט בהן. 'רציתי ליצור אפקט של חורבן והרס, של פגיעה ושל סבל; כזה שייצג את הסבל שעברו היהודים בתקופת השואה', הוא מסביר.

במסגרת בניית האותיות ממלבנים תלת־ממדיים, מספק ריזינגר שתי נקודות מבט שונות. חלקי האותיות המרכיבות את הפסוק נעות על הציר שבין הפיגורטיבי לאבסטרקטי והן מתפקדות בו זמנית הן כטיפוגרפיה קריאה והן כפסלים מופשטים, תלוי במרחק שבו עומד הצופה מן הקיר. מנקודת מבט מרוחקת דיה אפשר לזהות אותיות ולקרוא את הפסוק, אך כשמתקרבים לכדי מרחק נגיעה מהתבליט, הופכות חלקי אותיות האלומיניום לסבך של מלבנים שרוטים ופגומים, והעומד מולן מתקשה לזהות כי מדובר בטקסט. 'כשמתקרבים לאנדרטה האותיות נעלמות ומה שנשאר זו קונסטרוקציה מופשטת'", רני רדזלי, פורטפוליו