חַיְתוֹ אֶרֶץ

קיר התמך המתנשא לגובה של כ־25 מהפתח הצפוני של המנהרה ועד למתחם מגן דוד אדום הנמצא מעליו, בנוי מפלחי סלע עצומים כדי ליצור אשליה אופטית ש"תנמיך" חזותית את גובהו של הקיר. במרכז הקיר משטח בטון גדול, ועליו מעוצב תבליט אבן פיסולי־אומנותי שאורכו כ־20 מטר וגובהו כ־7 מטר. יש בתבליט שני יסודות עיצוביים: זריחת השמש המסמלת את הבריאה ושיירת גמלים, סוסים וחמורים המסמלת את הדרך. מקור השם בבראשית א, כד–כה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי כֵן. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי טוֹב". המוטיבים בתבליט נעשו בהשראת ציורי סלע אשר נחקקו בתקופות קדומות בדרכי השיירות בארץ ישראל, במיוחד בהר הנגב ובסיני. התבליט הענק נעשה כתוצאה מאילוץ הנדסי, שכן במהלך החציבה של הפתח הצפוני של המנהרה התברר כי מתחת לקיר התמך של מתחם מגן דוד אדום הייתה מחצבה מלאה בעפר, אך את דפנותיה היה צריך לייצב. בגלל הצורך בפתרון מיידי הוחלט לצקת במקום קיר עוגנים מבטון חשוף ואת הקיר ציפו בתבליט "חייתו ארץ", שעיצובו החופשי מעורר אסוציאציה לחרס שבור, לפי דוד קרויאנקר, ירושלים: סיפורו של כביש – סיפורה של עיר מתפתחת.