מספר יצירה: #1755

אמן:
גלאט ביאטריס ואברהם
תאריך:
1979
נושא:
תנ"כי
יישוב:
שדה נחמיה
כתובת:
הכניסה לחדר האוכל
בעלים:
קיבוץ שדה נחמיה
מידות:
חומרים:
זכוכית
טכניקה:
ויטראז'
מבנה:
ציבורי
מיקום:
חוץ
יצירה קיימת
כן

חלונות צבעוניים

את הוויטראז' תרמה משפחת ד"ר גלאט – הוא ואשתו עבדו מספר שבועות בשדה נחמיה כדי לבנות את הפסיפס. נושא היצירה הוא דברי ימי העם היהודי וביניהם סמלים שונים. אפשר לראות ביצירה אזכור של הסיפורים:

מצד שמאל למעלה: קין והבל (כתם קטן אדום לוהט בהתחלה), נוח והמבול (ירוק עד צהוב זוהר המצביע על הופעתו של אברהם והרעיון המונותאיסטי, צהוב זה מתפשט אט אט לזהובים בהירים – תקופת מלכות דוד ושלמה.

מצב זה נמשך עד ללב הסערה, נקודת המוקד שבה היהדות הייתה בסכנת השמדה ולא עוד כבעבר, חלקים בודדים. השואה וה"פתרון הסופי", קנאה אשר נהפכה לשנאה עיוורת, האדם שחזר לברבריות ומהמוקד הזה למגן דוד שלבסוף מופיע בצורתו השלמה. הוא מתחיל בצבע אדום המסמל את הדם היהודי אשר נשפך שוב ושוב. מצפון העולם המתעורר מחדש, באופן זמני לפחות.

אברהם יושב בפתח האוהל במדבר ורואה שלושה אנשים מתקרבים. בתנ"ך מסופר כי הוא נתן להם אוכל והסביר להם פנים. אלה היו מלאכים שנשלחו אליו כדי לבשר לו שאלוהים יקיים את הבטחתו על אף ספקותיו וגילה הגבוה של שרה וששרה תלד בן. שרה שמעה וצחקה. על כן נקרא הבן יצחק.

בהמשך אנו רואים את יצחק מברך את יעקב במקום את בכורו עשיו. עשיו שהיה צייד, היה אדם אלים, ואילו יעקב היה שקט ומופנם. רבקה הלבישה את יעקוב בפרווה כדי להטעות את יצחק הזקן כבד־הראייה.

אחרי שיעקוב קיבל את הברכה, הוא בורח מפני עשיו. בלילה בעת שנתו במדבר הוא חולם על הסולם המגיע עד לשמיים ומלאכים עולים ויורדים בו.  עוד מסופר על יעקב הנאבק עם המלאך, מנצח, ומאז נקרא ישראל.

ותשבו שוב בערים חרבות ותבנו אותן. ארוחת שבת או יום חג. המשפחה המברכת על היין היא יחידה אחת, הבסיס לאורח החיים היהודי. האישה מברכת על הנרות המגרשים את החושך והמסמלים את יציאתו של האדם אל אור הבינה והכרת עצמו, עולמו ואלוהיו.

מידע נוסף על היצירה
סגור