יש פצעים בהם יש חדר מדרגות

"האותיות נחתכו במיוחד ועוצבו על הקיר בהתאם למבנה הנטוש, לרעיון של נסיגת ים המלח ולמדרגות ההתייבשות שרואים באדמה ככל שהשנים חולפות", מספרת מינץ. "הטקסט מדבר אף הוא על מדרגות, כאלה שיורדות או עולות מתוך הפצע. הפצע עצמו יכול להתפרש כראות עיניו של הקורא – אם כפצע שלו או של ים המלח, שהוא מעין פצע בגוף המדינה, שממשיך להעמיק ולהיפער. הצבע האדום נבחר כדי לסמל דחיפות ובהילות, והשילוב עם לבן מעלה אסוציאציה של עזרה ראשונה", לפי אורין ויינברג, Ynet

האתר של ניצן מינץ.

הגלריה נמצאת בגובה מינוס 430 מגובה פני הים. יוזמי הפרויקט בני קיבוץ קליה איתי מאור (מנהל חוף קליה) וליאור ליפשיץ (הבעלים של סטודיו PPL למיתוג ועיצוב גרפי) הזמינו אמני גרפיטי מישראל ומהעולם לצייר בהתנדבות על מבנים נטושים באזור חוף קליה.

במבנים אלה התגוררו פועלי מפעל האשלג ובני משפחותיהם. בסמוך אליהם עלה על הקרקע ב־1939 קיבוץ בית הערבה. תושבי האזור התמודדו עם מזג אוויר קשה, עם ריחוק וניתוק משאר חלקי הארץ, ועם אוכלוסיית שכנים שלא תמיד רצתה בהם. ב־1948 באיום הירדנים עזבו התושבים ללא קרב את בתיהם ונמלטו מכאן. מאז עד מלחמת ששת הימים שימש המקום בסיס צבאי ירדני. ב־1968 הוקמה בבסיס הירדני הנטוש היאחזות הנחל קליה, הגרעין של הקיבוץ, וחבריו התגוררו כאן עד שהקיבוץ עבר ב־1975 למשכנו הקבוע, כמה ק"מ מכאן, סמוך למצוק ההעתקים ולמערות קומראן. במשך 45 שנה עמדו המבנים נטושים, עד ששני היוזמים הגו את פרויקט גלריה מינוס 430.

אמני הגרפיטי מישראל, מקסיקו יוון ואורוגוואי, הגיעו לכאן בשלושה שלבים. הם התארחו בבית ההארחה של הקיבוץ ואכלו בחדר האוכל. עבודתם נעשתה בהתנדבות מלאה. את הצבעים לשני השלבים הראשונים תרמה חברת טמבור, את השלב השלישי מימנו חוף קליה ומועצת מגילות ים המלח. האמנים התבקשו לצייר סביב שני נושאים: העלאת המודעות לים המלח ודו־קיום.

סרט על המיזם.

גלריה מינוס 430 בצפון ים המלח – טיול חובה.

הגלריה הנמוכה בעולם, אורין וינברג.