מתן תורה

על היצירה, מעריב, 1959.

אהרן כהנא (1905–1967) נולד בגרמניה, עלה ארצה ב־1934 והשתקע ברמת גן. בארץ התפרנס תחילה מעיצוב חלונות ראווה. ב־1947 נסע לפריז עם אשתו מידה, ושם למדו את מלאכת ייצור הקרמיקה ומאז יצרו שניהם זה בצד זה עבודות בחומר. בראשית דרכו כאמן צייר כהנא בסגנון פוסט־קוביסטי, מופשט למחצה, ואט אט עבר לצייר יותר בסגנון ראליסטי. עם הקמתה של קבוצת "אופקים חדשים" (1948–1963) שכהנא היה אחד ממייסדיה, התרבו בעבודותיו הצורות הגאומטריות והעניקו להן נופך מופשט תוך רמיזה לסמלים מיתיים, חצובים באבן. ביצירותיו של כהנא ניכרת גם השפעת התנועה הכנענית – תנועה שהקימו בשנות ה־30 ציירים ופסלים כדי להחיות את הקשר של העם היהודי עם מולדתו ולחזק את השורשים של העם על אדמתו. הכנענים עשו ביצירותיהם שימוש רב במוטיבים מהתנ"ך ובממצאים ארכאולוגיים שהתגלו בארץ. אהרן כהנא זכה פעמיים בפרס דיזנגוף לאמנות הציור (1938 ו־1953) וכיום מוצגות יצירותיו במוזאונים רבים ברחבי העולם.