מספר יצירה: #10647
ברכה רני
2026
7 באוקטובר, דמויות, הנצחה, סמלים, צבא
נופי פרת
היישוב הקהילתי נופי פרת
פלדה
כיפוף
ציבורי
חוץ
כן
לזכר חללי יחידת אגוז
איתן אוסטר (2001–2024) נולד ברעות, שם למד בבית הספר היסודי נתיב זבולון, בתיכון הדתי אמית ובישיבת מחניים שבגוש עציון. בנעוריו הצטרף כחניך לתנועת הנוער "בני עקיבא", השתתף בקורס מדריכים צעירים והיה למדריך בתנועה. בנובמבר 2020 התגייס ליחידת אגוז ויצא לקורס קצינים בקיץ 2022. סיים את מגמת להב בהצטיינות ואת הקורס כולו סיים בפברואר 2023. בסיום קורס הקצינים שובץ לתפקיד שרצה – מפקד צוות (מפק"צ) טירונים ביחידת אגוז. מפקד מסור ונערץ, איתן אהב לחנך ודאג לחייליו. חשוב היה לו לחבר אותם למורשת ולערכים, כדי שיבינו את תכלית עשייתם, והוא הדריך אותם לנחישות ולמצוינות. הוא הוביל את הצוות להצטיינות מיוחדת, וקיבל באוגוסט 2023 אות קצין מצטיין חטיבת הקומנדו.
ב־7 באוקטובר 2023 היה בחופשה בבית. עם הגעת השמועות הראשונות על המלחמה בדרום עזב את בית הכנסת וחזר לבסיס. משם נסע עם ארבעה מחבריו הקצינים בפלוגת אגוז לקיבוץ נירים ושם הם עסקו בטיהור המקום, הצלת תושבים והגנה על היישוב מחדירה נוספת. ללאחר שחזר לפקד על צוותו בהכשרה, וכשהתברר שהצוות ימשיך בהכשרה ולא ייכנס ללחימה בעזה, התעקש לעזוב את התפקיד ולהשתתף בלחימה כחייל מן השורה. לאחר תפקיד קצר כקשר של מפקד היחידה קיבל תחת פיקודו צוות לוחמים בוגר של פלוגה ב׳. תחת פיקודו ובמשך כחמישה חודשים השתתף הצוות במספר מבצעים בלחימה בעזה ובהם כיבוש בית החולים נאצר, טיהור שכונת חאמד, חילוץ גופות חטופים מחאן יונס וכיבוש רפיח. בפעולות אלו גילה מנהיגות, יכולת פיקוד תחת אש, מקצועיות גבוהה, אהבה וכבוד לחייליו ומוטיבציה גבוהה למשימות ולאתגרים, והפך את הצוות להיות הצוות המוביל ביחידת אגוז. בקיץ 2024 עלתה יחידת אגוז צפונה ככוח מהיר שיבלום חדירה של כוחות חיזבאללה לישראל. לאחר מספר מבצעים מאחורי קווי האויב יצא צה״ל למבצע "חיצי הצפון" שנועד לחיסול כפרי המגע והתשתיות התת־קרקעיות של חיזבאללה. את המבצע הזה הובילה חטיבת הקומנדו ובראשה יחידת אגוז, בראש היחידה פלוגה ב׳ ובראשה צוות אוסטר. הם נכנסו ללבנון ביום שני בלילה 30 בספטמבר. לאחר שהייה של יום בפאתי הכפר אל עדייסה הגיעו לפנות בוקר ב־2 באוקטובר לבית שאיתן החליט לכבוש כדי שיהיו מוכנים בצורה המיטבית להמשך הקרב. בבית זה נתקל הצוות בחוליית מחבלים והתחולל קרב יריות. שלושה לוחמים ובהם איתן נפגעו במכת האש הראשונה. איתן נפגע בחזה אך התאושש וחזר עם חייל נוסף אל תוך המבנה כדי לנסות לחלץ את חייליו שנלכדו תחת אש המחבלים. הגבורה והאומץ של איתן בכניסה השנייה אל הבית אפשרו לחיילים להיחלץ אל הגג ומשם לצאת החוצה. בקרב זה נפגע איתן קשה בשתי רגליו, הוצא מהמבנה ולאחר טיפול רפואי קצר המשיך לנהל את הקרב עד שהעביר את הפיקוד לסמל המחלקה. רק אז חולץ משטח האש באלונקה ובמסע קשה וארוך ותחת אש בתנאי שטח כמעט בלתי אפשריים, הובא לבית החולים זיו בצפת, אך שם נקבע מותו מאובדן דם. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן. יחד איתו נפלו בקרב אור מנצור הקשר שלו, איתי גיאת קצין ביהלום ונזר איטקין לוחם בצוות שמשון. בהמשך הקרב חוסלו המחבלים, הכפר נכבש והמארב שחיזבאללה הכין לכוחות צה"ל בתוך הכפר נחשף והושמד.
הראל אטינגר (2001–2024) נולד בקרני שומרון, גדל והתחנך בקדומים ובהמשך בתל אביב. למד בישיבה התיכונית "רגבים בנגב – חלוצי דרור" ובמכינה קדם־צבאית במעלה אפרים. ב־12 באוגוסט 2021 התגייס לצה"ל והתנדב לשירות ביחידת אגוז – עוצבת הקומנדו. הוא עבר הכשרות שונות והיה חייל מקצועי מאוד, מסור וחדור מוטיבציה. לאורך השירות עבר קורסים פיקודיים כולל קורס קצינים, ומילא שורת תפקידים. הראל דאג לפקודיו, שימש להם אוזן קשבת והיווה עבורם מודל וחיקוי. עם כניסת צה"ל לרצועת עזה ותחילת התמרון הקרקעי בשלהי אוקטובר 2023, הראל לחם עם צוותו באופן אינטנסיבי במשך חודשים ארוכים. הלוחמים השתתפו במבצעים מיוחדים בעומק הרצועה, מצילים חיים ומגיעים להישגים מבצעיים טובים. בהמשך עבר הצוות לגזרה הצפונית ושם פעלו הלוחמים לאיתור ולנטרול אמצעי הלחימה של ארגון חיזבאללה ולנטרול המחבלים בגבול ישראל-לבנון. ב־2 באוקטובר 2024 במהלך פעילות מבצעית בכפר אל־עדייסה הסמוך לגבול נתקל הכוח בחוליית מחבלים והתחולל קרב יריות בתוך מבנה. על חלקו של הראל בקרב שנמשך חמש שעות סיפר מפקד היחידה: "כששמעת שיש אירוע של לחימה בקשר, חתרת למגע והובלת בראש את אנשיך. כשהבנת שיש סכנה לחבריך אמרת לי: 'אני יוצא לאיגוף, להשמיד את המחבלים ולהציל את החברים'". במהלך הקרב רחפן זיהה שמחבלים גוררים גופה. על אף הירי הבלתי פוסק ותוואי השטח הבעייתי החליט הראל לעצור אותם, יצא לאיגוף שהוגדר כמהלך מקורי ואמיץ מאוד והודות לפעולתו חולצו שתי גופות חיילים. הראל חתר למגע, השיב אש והצליח להציל בזכות אומץ ליבו וחירוף נפשו את חיי הלוחמים שהיו במקום, עד שנהרג בקרב. עימו נהרגו חמישה לוחמים נוספים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.
אופק בכר (1999–2024) נולד והתחנך בראשון לציון. למד בבית הספר היסודי "עדיני". כשהיה בכיתה ד', עברה המשפחה לנס ציונה, המשיך את לימודיו בבית הספר היסודי "ראשונים" ובבית הספר העל־יסודי קריית החינוך על שם גולדה מאיר. כשהיה בן חמש עשרה, החליט שאת שירותו הצבאי יעשה במסגרת יחידה מיוחדת, והחל להתכונן לגיוס. הוא הצטרף לקבוצת אימוני כושר קרבי והשקיע בהם חלק ניכר מזמנו. בהמשך עבר מיונים לסיירות וסיים אותם בהצלחה. ב־18 במארס 2018 התגייס לצה"ל ושירת ביחידת אגוז. את מסלול ההכשרה סיים בהצלחה רבה, וחבריו מספרים שעל אף הקושי, תמיד ידע להצחיק ולתרום להווי ולהרמת המורל, בעיקר באמצעות יכולות החיקוי המעולות שלו. הוא היה החייל הצעיר ביותר בצוות, אך גם הנחוש והקפדן מכולם. בשלב מסוים של השירות יצא לקורס מ"כים (מפקדי כיתה), בסיומו שימש כמ"כ בצוות ולאחר מכן כסמל מחלקה בצוות אחר. אופק הפגין כישורי פיקוד מעולים, ששילבו בין מקצועיות, הקפדה ודרישות גבוהות לרגישות, הקשבה ודאגה לצורכי החיילים. בכל תפקיד שביצע, בלט הקשר הבינאישי המצוין שידע ליצור עם פקודיו. מהר מאוד, הומלץ לשלוח אותו לקצונה, והוא יצא לקורס קצינים וסיים גם אותו בהצלחה. בתפקידו הראשון כקצין, פיקד על צוות של לוחמי אגוז ובפיקודו הפך "צוות בכר" לצוות מקצועי ומוביל שהשתתף במבצעים מיוחדים, ואף זכה ביוני 2021 בתחרות אולימפיאדת מקצועות שנערכה בין כלל הצוותים בחטיבת הקומנדו. באותה השנה, קיבל אופק תעודת הצטיינות ממפקד "אגוז" על תרומתו ליחידה.
לאחר זמן מה הוא קודם לתפקיד קמ"מ – קצין מבצעים מיוחדים ובמסגרתו, אופק יזם ותכנן מבצעים רבים וזכה להערכה גדולה. במאי 2022 קיבל תעודת הצטיינות ממפקד החטיבה המרחבית 474 (חטיבת הגולן והחרמון) על תרומתו לביטחון המדינה. עם סיום תפקידו יצא אופק לחל"ת של ארבעה חודשים וכשחזר מהטיול יצא לקורס מ"פ (מפקדי פלוגה), וגם שם בלט ביכולותיו המקצועיות, המבצעיות והפיקודיות, זאת תוך שהוא משמש המוקד בקורס, זה שיודע ללכד ולגבש את כל עמיתיו וגם מצחיק ומשמח אותם ללא הרף. ב־7 באוקטובר 2023 אופק היה לקראת סיום קורס מפקדי הפלוגה, ושהה בסוף השבוע בתל אביב בחופשה. כשהחלה המתקפה, לקח את הנשק ואת הציוד ויצא לכיוון הדרום, שם סייע בחילוץ נפגעים ובמתן עזרה ראשונית. בהמשך חבר לכוח גבעתי ולחם יחד איתם בכפר עזה, עד שנפצע משני קליעים בכתף ופונה לבית החולים סורוקה בבאר שבע. לאחר שקיבל טיפול ראשוני, הומלץ להעביר אותו להמשך טיפול בבית חולים אחר, אך אופק סירב. הוא יצא מבית החולים יום לאחר הפציעה, חבר לכוח של יחידת "אגוז" ולחם יחד איתם לטיהור השטח באזור מוצב כיסופים. הוא המשיך להילחם עם היחידה גם במסגרת התמרון הקרקעי ברצועת עזה. לאחר מספר חודשי לחימה, קיבל את תפקיד מ"פ ההכשרות של לוחמי אגוז, ובמסגרתו הכשיר את לוחמי היחידה הצעירים ללחימה. עם סיום הקורס, נכנס לתפקיד מ"פ בסיירת גולני, וגם שם הפך במהירות למפקד נערץ, אהוב על חייליו ועל מפקדיו. כשהחלה המערכה הקרקעית בדרום לבנון ב־30 בספטמבר 2024, הוביל את חייליו ללחימה בשטח האויב, שם ביצעו מבצעים נועזים ומוצלחים. בין היתר, שבה הכוח לוחמי חיזבאללה בעלי ערך מודיעיני רב, בפעילות מבצעית שעליה זכה אופק להוקרה ממפקדיו. ב־16 באוקטובר 2024 פעלה הפלוגה של אופק בכפר הלבנוני עייטה א־שעב. אופק הוביל את חייליו בקרב הרואי מול מחבלי חיזבאללה, עד שנורה ונהרג. יחד איתו, נפלו בקרב ארבעה לוחמים נוספים.
אור מנצור (2003–2024) נולד בבית אריה. התגייס לצה"ל ב־9 בדצמבר 2021 ושירת ביחידת אגוז. נפל בקרב ב־2 באוקטובר 2024.
איתן שכנזי (2000–2025) נולד וגדל בחצור הגלילית. למד במכינת בני דוד בעלי. התגייס לצה"ל ב־29 במארס 2020 ושירת ביחידת אגוז. לימים נשא את הלל לבית ליכטנפלד לאישה והשניים בנו את ביתם בעלי. נפל בקרב בצפון רצועת עזה ב־6 בינואר 2025, כשהוא מפקד על חייליו מחטיבת הנח"ל.





