מיגוניות במעונה

אברהם אלברט יפרח (1950–1968) נולד בקזבלנקה שבמרוקו וב־1956 עלה לארץ עם משפחתו והם התיישבו במעונה. למד בבית הספר התירון האזורי "יד נתן" במגמת חקלאות ועד לגיוסו עבד במשק הוריו והביא לידי ביטוי את יכולותיו וכישוריו בתחום החקלאות. אלברט שהיה חבר לכול, אהב לרקוד ריקודי עם ורקד בלהקת המחול האזורית. בראשית 1968 התגייס למשמר הגבול והמשיך במסלול הכשרה של לוחם. אחר כך הועבר לגזרת בית שאן. הוא נפצע בפעילות מבצעית ב־2 בנובמבר 1968. בעת שהיה בסיור ממונע בגבול עם ירדן, בין צמח ואל־חמה, עלה רכבו על מוקש, אך למרות מאמצי הרופאים הוא נפטר מפצעיו כעבור שלושה ימים.

מיכאל לייזר (1928–1978) נולד ביאסי שברומניה. לפני עלייתו לארץ השתייך לארגון הנוער הציוני, אשר העלה לארץ את שארית הפליטה לאחר השואה. ברומניה הוא נישא לאדלה ושם נולד בנו הבכור ישראל. ב־1959 עלו בני המשפחה ארצה והתיישבו במושב מעונה בגליל המערבי. כאן נולד צביקה בנם השני. מיכאל עבד כנהג משאית בחברת הובלות פרטית ובמכון למיון ביצים במושב. היה מעורה בהווי המושב, ואהב לעזור לזולת בכל עת. ב־17 במארס 1978 ביומו השני של מבצע ליטני נורו מטחי קטיושות לעבר המושב וכל התושבים מיהרו למקלטים. מיכאל רץ לביתו לוודא שבני משפחתו נמצאים במקלט, והבחין באחת משכנותיו שלא הספיקה לרדת עם ילדיה למקלט. ביודעו שבעלה משרת במילואים חש לעזרתה. בהיותו בכניסה לחצר השכנה, פגע בו טיל קטיושה פגיעה ישרה והרגו במקום.

דניאל דני מנחם (1957–1990) נולד במושב מחסיה שליד ירושלים. את לימודיו החל בבית הספר היסודי שאול המלך בבית שאן ולאחר מכן למד בחטיבת הביניים מאיר. משסיים את לימודיו בחטיבת הביניים הפסיק ללמוד והחל לעבוד כדי לתמוך במשפחתו. בפברואר 1976 התגייס לצה"ל לאחר שעבר קורס נהיגה קדם־צבאי ושירת כנהג משאית כבדה. לאחר שחרורו נשא לאישה את תלמה והם עברו להתגורר במושב מעונה, שם גרה תלמה. לבני הזוג נולדו שני ילדים: אלישב ואריאל. דני עבד כאיש האחזקה ומחסנאי טכני של בית הספר האזורי במעלה יוסף. ב־14 בינואר 1990, בהיותו בשירות מילואים, נפל דני. השאיר אחריו אישה בהריון, ושלושה חודשים אחרי נופלו נולד בנו השלישי אלדן.

אייל דרור וקנין (1974–1995) נולד וגדל בנהריה. כשהיה בן 12 עברו בני המשפחה להתגורר במושב מעונה והוא למד בבית הספר התיכון האיזורי "גליל מערבי". אייל אהב לשהות בחיק הטבע, נהנה מנופי הגליל והמרחבים, מבעליחיים, אך יותר מכול היה אוהב אדם. באוגוסט 1993 התגייס לצה"ל והתנדב לשרת בגולני. נפל ב־15 באוקטובר 1995 בקרב בלבנון.

אדר בן סימון (2003–2023) נולדה ביישוב הקהילתי נווה זיו. ילדה אנרגטית ופעלתנית, רקדנית בלט שרקדה שנים רבות בבית הספר למחול בגעתון. ת שאהבה לרוץ ולשחק, רקדנית בלט מוכשרת שרקדה שנים רבות בבית הספר למחול בגעתון. למדה בבית הספר היסודי "מעלה הגליל" במעונה וב"בית חינוך גליל מערבי" במועצה האזורית מעלה יוסף.

כשהתגייסה לצבא ב־4 באוגוסט 2021, הוצבה בפיקוד העורף והחלה את מסלול הכשרת הלוחם ביחידת החילוץ וההצלה. כהרגלה, הצטיינה כבר מתחילת הדרך, ונשלחה לקורס מ"כים. לנוכח יכולותיה המרשימות, עם סיום קורס המ"כים שובצה לפקד על מחזור של קורס מפקדים וזכתה בתואר מפקדת מצטיינת. משם, הייתה הדרך לקצונה קצרה. גם בקורס הקצינים ובהשלמה החילית בלטה ברוחה החיובית, ביכולת ההשקעה וההתמסרות, ובבגרותה הנפשית. אדר ייחלה לרגע שבו תכשיר דור חדש של לוחמים ותנחיל להם את הערכים שכה האמינה בהם: אהבת הארץ, דרך ארץ, מוסר, אמונה עצמית, אמינות, כבוד הדדי, שיתוף פעולה, חמלה ואכפתיות ו"להעריך את היש בכל יום מחדש."

באוגוסט 2023 קיבלה לפיקודה מחלקת טירונים מפלוגת תבור בבא"ח זיקים – בסיס האימונים החטיבתי של פיקוד העורף שבעוטף עזה. עם כניסתה לתפקיד, התבקשה לבחור בעל חיים שלאורו תצעד המחלקה. היא בחרה בעוף החול – הפניקס – חיה מיתולוגית עוצמתית, המתאפיינת ביכולת לקום לתחייה מעפרה ולהתאושש. ״אנחנו הולכים לעבור הרבה דברים ביחד," אמרה לחייליה בשיחת הפתיחה, "נחווה רגעים קשים, משמחים, מצחיקים ואולי גם קצת כואבים. אבל ביחד אפשר לעבור הכול!״ ב־7 באוקטובר 2023 עם תחילת ירי הרקטות פקד מפקד הפלוגה של בא"ח זיקים על אנשי הסגל להחליף את הטירונים בעמדות השמירה. הטירונים נשלחו לתפוס מחסה במיגוניות. זמן קצר לאחר מכן, הגיעה למחנה חוליית מחבלים, שהיו מצוידים באמצעי לחימה רבים והחלו לירות רימוני רסס ורקטות אר-פי-ג'י לעבר הבסיס. אדר ושלושה מפקדים רצו לעמדת הש"ג להסתער על המחבלים ולהגן על הטירונים. במשך כחמישים דקות ניהלו קרב יריות הרואי מול מחבלי חמאס, הצליחו להודפם ולמנוע את השתלטותם על הבסיס. בקרב זה נפלה. עוד שישה לוחמים ולוחמות נפלו בקרב על המחנה. בזכות גבורתם ניצלו חייהם של מאה ועשרים בני אדם ששהו בבסיס – טירונים, אנשי סגל ואורחים, וכן אזרחים שנמלטו לבסיס מהמחבלים בחוף זיקים. סגן־משנה אדר בן סימון נפלה בקרב – בת עשרים בנופלה ולאחר נפילתה הועלתה לדרגת סגן. הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי שבנהריה.

דולב חיים מלכה (2004–2024) נולד וגדל בשלומי שבגבול הצפון. למד בבית הספר היסודי בן צבי ביישוב ואחר ב"בית חינוך גליל מערבי" במגמה המדעית–טכנולוגית. דולב, בן למשפחת "מכביסטים", שיחק כדורגל מגיל צעיר והיה אוהד שרוף של קבוצת הכדורגל "מכבי תל אביב". את אהבת הנתינה העצומה שהייתה בו, מימש דולב כבר בגיל ארבע עשרה, עם הצטרפותו למערך המתנדבים של מגן דוד אדום ותחילת הכשרתו כמגיש עזרה ראשונה. במשך שש שנות פעילותו בארגון לקח חלק באין-סוף קריאות חירום בצפון הארץ – באמבולנסים, בניידות לטיפול נמרץ ובבתי התושבים.

הוא התגייס לצבא ב־7 בדצמבר 2022, הוצב בחיל הרגלים והחל את הכשרת הלוחם הממושכת בגדוד 90 (נחשון) שבחטיבת כפיר. ב־7 באוקטובר 2023 שהה דולב עם גדוד נחשון במוצב "גלדיולה" שבהר דב, שם תפסו קו. דולב היה נחוש לתרום את חלקו ולהילחם בעזה, והבין כי ההזדמנות הטובה ביותר לכך תינתן לו אם יצא לקורס מ"כים. הוא יצא בהקצאה הראשונה והצטרף לגדוד 450 של הכשרת מפקדי כיתות בחטיבת ביסלמ"ח 828 (בית הספר למפקדי כיתות ומקצועות חיל הרגלים) ואיתם לקח חלק בלחימה. ב־1 במארס 2024 יצא עם מחלקתו למשימת טיהור בית בח'אן יונס שבדרום הרצועה. המבנה היה ממולכד, וכשנכנסו אליו הלוחמים הופעלו עליהם כמה מטעני נפץ. מעוצמת הפיצוץ קרס חלק מהמבנה. דולב ספג בגופו את מרבית ההדף, וכך הציל את חייהם של לוחמים אחרים.

בן אבישי (2004–2024) נולד וגדל בנהריה. למד באורט שחקים בכיתת המצוינות במגמת הנדסת תוכנה וסייבר. בן היה מוקף חברים טובים, אהב לחגוג, לרקוד ולבלות במסיבות ונחשב לחקיין של החבר'ה. כמו כן היה קשור מאוד למשפחתו. ב־8 בדצמבר 2022 התגייס לצה"ל והתנדב לשרת בחטיבת הצנחנים. סיים בהצלחה את מסלול ההכשרה המפרך בגדוד 101 – "פתן", והיה ללוחם. ב־7 באוקטובר 2023 הוקפץ בן עם צוותו לעוטף עזה, השתתף בלחימה בזירת פסטיבל ה"נובה" שבסמוך לקיבוץ רעים ולקח חלק בפינוי גופות הנרצחים שם ובקיבוץ ניר עם. בימים הבאים עסקו לוחמי גדוד 101 בהגנה על היישובים והתאמנו לקראת הכניסה הקרקעית לרצועת עזה. בהמשך המלחמה, ביקש בן לעבור לפלחי"ק צנחנים – פלוגת הקשר החטיבתית כדי להמשיך בשירות משמעותי, בדגש על להמשיך להיות בשטח ובלחימה. הוא מונה לתפקיד מגן צופן ותפעל את רכבי התקשוב הלווייניים שאפשרו לחטיבה להמשיך לפעול בשליטה מול הכוחות השונים בעומק השטח. ב־17 במאי 2024 נפל בקרב בג'בליה.

דולב חיים מלכה (2004–2024) נולד וגדל בשלומי שבגבול הצפון. למד בבית הספר היסודי בן צבי ביישוב ואחר ב"בית חינוך גליל מערבי" במגמה המדעית–טכנולוגית. דולב, בן למשפחת "מכביסטים", שיחק כדורגל מגיל צעיר והיה אוהד שרוף של קבוצת הכדורגל "מכבי תל אביב". את אהבת הנתינה העצומה שהייתה בו, מימש דולב כבר בגיל ארבע עשרה, עם הצטרפותו למערך המתנדבים של מגן דוד אדום ותחילת הכשרתו כמגיש עזרה ראשונה. במשך שש שנות פעילותו בארגון לקח חלק באין-סוף קריאות חירום בצפון הארץ – באמבולנסים, בניידות לטיפול נמרץ ובבתי התושבים.

הוא התגייס לצבא ב־7 בדצמבר 2022, הוצב בחיל הרגלים והחל את הכשרת הלוחם הממושכת בגדוד 90 (נחשון) שבחטיבת כפיר. ב־7 באוקטובר 2023 שהה דולב עם גדוד נחשון במוצב "גלדיולה" שבהר דב, שם תפסו קו. דולב היה נחוש לתרום את חלקו ולהילחם בעזה, והבין כי ההזדמנות הטובה ביותר לכך תינתן לו אם יצא לקורס מ"כים. הוא יצא בהקצאה הראשונה והצטרף לגדוד 450 של הכשרת מפקדי כיתות בחטיבת ביסלמ"ח 828 (בית הספר למפקדי כיתות ומקצועות חיל הרגלים) ואיתם לקח חלק בלחימה. ב־1 במארס 2024 יצא עם מחלקתו למשימת טיהור בית בח'אן יונס שבדרום הרצועה. המבנה היה ממולכד, וכשנכנסו אליו הלוחמים הופעלו עליהם כמה מטעני נפץ. מעוצמת הפיצוץ קרס חלק מהמבנה. דולב ספג בגופו את מרבית ההדף, וכך הציל את חייהם של לוחמים אחרים.