מצפה הים – יד מרדכי

הצייר איתי כהן צייר על קיר המכבסה לפי תצלומי ארכיון – תמונות מימי ההתיישבות של מקימי קיבוץ יד מרדכי ב"מצפה הים" שלחוף נתניה (1936–1943). שלושה נושאים מוצגים בציור: קיבוץ ימי, חדר האוכל כמרכז הקיבוץ ובית הקומותיים שבראשיתו שימש בית הילדים.

במצפה הים שבחוף הים עין התכלת (נתניה) התיישבו שלושה גרעינים של תנועת השומר הצעיר, לימים עמיר, יד מרדכי ושובל. הגרעין השני היה "קיבוץ בין גלילי א', ב' וג'" שחבריו עלו מגליציה ונאחזו במקום ב־10 באוגוסט 1936. אליהם הצטרף גרעין "השרון" (ינואר 1938) אשר חבריו עלו מפולין. בקיבוץ מצפה הים היו להם 16 דונם אדמות קק"ל. תחילה התגוררו החברים באוהלים וכחדר אוכל שימש בית אריזה נטוש באחד הפרדסים. העבודה היחידה שהצליחו לקבל אז הייתה בקטיף תפוזים והם הקציבו שניים או שלושה גרושים ליום לכלכלה והשתדלו לחסוך מפיהם כדי לרכוש ציוד, בהמות עבודה וזבל. כשהמצב השתפר, החלו החברים לעבוד גם בעבודות חוץ ובענפים שפותחו במקום. בין השאר הם עסקו בדיג כשבסיס היציאה לסירות הדיג היה חוף הקיבוץ, אשר אליו הגיעו גם ספינות המעפילים. השם "מצפה הים" קיבל משמעות מיוחדת עת נבנה במקום בית הילדים – בית דו־קומתי אשר צפה אל הים ואשר ממנו אותתו אל ספינות המעפילים שהגיעו אל החוף; בבניין שתי שורות חלונות, הניבטים אל הים, וכאשר העלו אור בחדרים מסוימים נתקבלה צורה של מעין משולש ישר זווית. כך סימנו לאנשי עלייה ב' אשר היו על הספינה אם בקרבת החוף יש משמרות בריטיים. אנשי עלייה ב' נעזרו בהורדת המעפילים גם בסירות הדייגים של הקיבוץ.

תקופת החיים במצפה הים הייתה תקופת התגבשות חברתית. אך כשהקיבוץ מנה כ־140 חברים והשטח בן 14 דונם ששימש כגן ירק לא סיפק את צורכי החברים, הם ביקשו לעבור להתיישב במקום חלוצי יותר, ונשלחו אל אדמות הכפר ברייר דרומית למג'דל (אשקלון). ב־1947 שונה שם הקיבוץ ליד מרדכי, לזכר מפקד מרד גטו ורשה מרדכי אנילביץ.