קיבוץ גלויות

"קיבוץ גלויות היא המוקדמת מבין יצירותיה של גדולה עוגן (1929–2022), פסלת ואמנית קרמיקה ישראלית, המוצבות באתריה השונים של האוניברסיטה העברית. עבודותיה בכלל הושפעו ממסורות מקומיות של טיפול בחומר ומפולקלור מקומי. הן מושפעות גם מחוויות ילדותה, בין השאר שיטוט עם אביה – הצלם שמואל יוסף שוויג – במוזאון רוקפלר לארכאולוגיה בירושלים, וכן מהחפירות האראולוגיות שנעשו בבית שערים, ואותן תיעד אביה בתצלומיו.

יצירה זו נולדה בעקבות מפגש עם האדריכל זאב רבינא, שהיה אז יועץ לפיתוח הקמפוס בגבעת רם. ב־1965 הוא הזמין את עוגן ליצור תבליט לקיר הבניין הסמוך לפקולטה למדעי החברה ולחוג לסוציולוגיה. דמויות העולים מארצות המזרח התיכון עומדות מאחורי העבודה קיבוץ גלויות. אליהן התווספו דמויות החמור ככלי תחבורה, והיונים כמנחת עניים. מקור השראה נוסף היה עבודתה עם בני נוער בחוות הנוער הציוני בירושלים בשנים 1955–1962, שעימם יצרה פסלים של חיות ודמויות אדם.

התבליט מציג קבוצה של דמויות אשר עוצבו באובניים. שריפת החומר בתנור הטביעה את לשונות האש בצבע ובחומר. הצבעים נמשחו בחופשיות, בהשראת צבעי המדבר, והופקו מהאדמות הצבעוניות של מכתש רמון. אף שאין ביצירה ניסיון לתיאור נוף פרספקטיבי, הקומפוזיציה עושה שימוש באמצעים כגון קנה מידה שונה לתיאור שורות בעלי החיים, סידור דמויות האדם על פני מישור מעוגל ועוד. כך נוצרת בתבליט תחושה של מרחב דינמי", מיכל מור, "אמנות בעברית", עמ' 104.

היצירה עשויה מאריחי קרמיקה רבועים – חלקם ריבועיים וחלקם מלבניים. צבעי האריחים שונים: גוני חמרה בהירה, אוקר־שנהב, צהבהב או ורדרד. במרכז היצירה בחלקה העליון נראית שמש עשויה ספירלת חומר וממנה בוקעות 11 קרניים משולשות. לאורך כל החלק האמצעי של היצירה נראות 17 דמויות אנושיות עשויות חומר בשלושה מקבצים. בין מקבצי הדמויות מונחים אריחים ועליהם מקבצים של חיות קטנטנות: 3 עזים או גדיים ו־3 ברווזים או תרנגולים, חלקם של אריחים אלו אנכיים וחלקם אופקיים. באחד מהם נראה חגב (או ארבה) הממלא את כל האריח. בכל היצירה משובצים מדי פעם אריחים מרובעים ובהם עיטור של איקס בתוך ריבוע עם ארבעה משולשים תואמים, וכן אריחים מלבניים אופקיים ובהם תיאור גל עשוי משני קווים בולטים. שמש נוספת מוקטנת בתוך אריח נמצאת בחלק הימני העליון של היצירה וכן מאחורי מקבץ האנשים השמאלי בה. במקבץ הדמויות הימני יש ארבע דמויות ונשר. כל הדמויות מתפרשות על גובה של כשלושה אריחים מרובעים והן במרקם של תחריט מפוספס. הדמות הימנית בפרופיל פונה שמאלה אל חברה, היא עוטה שמלה מפוספסת עם עיטור באזור הבטן ועיטור גבוה (אולי תכשיט) באזור הצוואר. צמתה משתלשלת על עורפה. השנייה מימין עומדת זקוף ומביטה לעבר הצופה ובידיה ספר תורה קטן, אולי היא לובשת מכנסיים. השלישית חובשת טורבן או כובע חסידי (ואולי יש לה זקן). הדמות הרביעית לבושה בשמלה ולראשה מטפחת או כיסוי ראש, והיא נוטה שמאלה כמו פונה אל הקבוצה. היא מחזיקה בידה תרנגול או תרנגולת. מעל ראשה מצד שמאל עוד בעל כנף גדול (אולי תרנגולת) בערך בגודל שלוש הדמויות האנושיות. במרווח ניכר מהן דמות נוספת, פונה שמאלה והלאה מן הקבוצה ומחללת בחליל. חלק מהריבועים שעליהם הדמויות אינן חלקות אלא בעלות מרקם של תחריט מנוקד על כל פני השטח. בקבוצה המרכזית הנמצאת נמוך יותר, במרחק כמה אריחים מהראשונה, יש שש דמויות אנושיות וחמור אחד. הדמות הימנית ביותר הנושאת על ראשה כד, פונה שמאלה אל הקבוצה והחמור. שלוש הדמויות המרכזיות נמוכות מהשאר, אולי אלה ילדים. משמאל להם נראה זוג; גבר הנושא בידו מטה (אולי בעל זקן) ואישה בעלת תסרוקת מסוגננת לובשת שמלה. כל הדמויות האחרונות פונות אל הצופה. משמאל לדמות הראשונה ומתחת לדמויות הנמוכות עומד חמור בפרופיל ופונה שמאלה. רוב גופו מעוטר פסים ועל גבו שמיכה ובה חרוטים עיטורים גאומטריים, ראשו פונה מטה ואוזניו זקופות כלפי מעלה. קבוצת הדמויות השמאלית גבוהה מהמרכזית, אולי בגובה הקבוצה הימנית. רואים בה בני זוג: הגבר חובש תרבוש נמוך והאישה בעלת התסרוקת הנשית לובשת שמלה עם עיטור איקס ייחודי. ביניהם ניצב ילד קטן. הגבר נושא תרנגול/ת קטנ/ה, וברקע נראית שמש קטנה. מעליהם משמאל רואים עוד ילד/ה קטנ/ה (אולי בתסרוקת קוקיות). משמאל להם במרחק אריח עומד אדם נוסף הפונה לצופה ולראשו תרבוש נמוך. בתחתית היצירה ובמרכזה יש כמה אריחים מלבניים אנכיים ועליהם עיטור צמחי (אולי שיבולת), חלקם צמודים זה לזה ואחרים ממוקמים ברווח של כמה אריחים. חתימתה של האמנית גדולה עוגן חרוטה באותיות דפוס על אריח מלבני אופקי בקצה השמאלי של היצירה, בערך בשליש גובהה.