מחיצת הקיר ממתכת שיצר האמן בצלאל (ליליק) שץ ב־1966 הוזמנה למבנה בית ההארחה של התזמורת הפילהרמונית ברמת אביב. המחיצה חצצה בין מסדרון  הכניסה לבית ההארחה לבין החלל המרכזי – סף סמלי בין עולם החוּלין ובין עולם המוזיקה. ליליק הפך את עולם הצליל להרמוניה חזורתית באמצעות קווים מרותכים, אלמנטים צבעוניים ודימויים מופשטים של כלי נגינה, סמל התזמורת הפילהרמונית, מפתחות מוזיקליים ותווים. עם הפסקת פעילות בית ההארחה ומכירת המבנה בשנת 2000  פורק הקיר בהנחיית הנהלת התזמורת הפלהרמונית והוא שוּמר ואוחסן עד להצבתו המחודשת ב־2017 במבואה לאולם צוקר בהיכל התרבות.

בעבודות המתכת של בצלאל (ליליק) שץ הוא שילב שפה מופשטת עם סמליות לאומית. מחיצת מתכת זו היא מן החשובות שביצירותיו במתחם הציבורי בשנות השישים והשבעים, והיא מצטרפת לשערי בית הנשיא בירושלים, שער אהל יזכור ביד ושם, נר התמיד לזכר חללי מלחמות ישראל בבית יד לבנים בירושלים, הגדר שברחבת הכותל.