האוצרת ויזמית התרבות רונית רייק הזמינה אמנים לצייר על גבי המשאיות, מתוך מחשבה על הנגשת האמנות לקהל רחב בכל רחבי הארץ בדרך מקורית. לדבריה, הרעיון צמח אחרי ההשבתה המוחלטת של תקופות הסגרים – והיא רואה במיזם כלי להשבת החיים לתרבות והתרבות לחיים. לשם ביצוע התוכני היא פנתה אל חברת "פליינג קרגו", וזו נענתה ליוזמה המקורית והפכה את משאיות המשלוחים שלה החברה לאמנות בתנועה. ״החברה הסכימה לוותר על הלוגו הגדול שהיה על דפנות המשאית לטובת עבודות אמנות מקוריות, שציירו אמנים מובילים ישירות על גבי המשאית״, היא אומרת. כך הפכו המשאיות למצע לציור בפורמט עצום. לצורך הביצוע העמידה החברה במה מיוחדת במרכז הלוגיסטי שלה. כל אמן הגיע עם סקיצה, ופיתח לעצמו טכניקה לציור על גבי המשאית, לפי חגית פלג־רותם, פורטפוליו.

האמנית מריה סאלח מחמיד מציירת בצבעי פחם על גבי בדים גדולים שהיא פורסת על רצפת הסטודיו. הפחם אשר קשור לזהותה עם עיר הולדתה (= אם הפחמים), הוא חומר דומיננטי ובלתי מתפשר, הוא מותיר שאריות, כתמים ועקבות ברורים עליה ועל פני הבד. חלק חשוב ומשמעותי בעבורה בתהליך היצירה הוא התיעוד של אותם כתמי פחם תוך כדי בניית הנרטיב הציורי. במהלך האקט הציורי היא מכניסה את כל גופה ומחשבותיה פנימה, עוברת ונעה בדרכים שונות על פני הבד, ובתוך כך הופכת לחלק אינטגרלי ופריפורמטיבי בעבודה. העדויות, העקבות במהלך היצירה, בין אם זה עקבות ידיה, רגליה בין אם עקבות חיות הבית, נותרים כחותמות אקספרסיביות וספונטניות על גבי הבד. האמנית היא בעלת זהות לאומית ודתית מורכבת, כבת לאם אוקראינית ואב ערבי. יצירותיה מאפשרות לה לבחון נושאים אישיים, חברתיים ופוליטיים הנוגעים למשפחתה כמו גם לחברה הפלסטינית. עבודותיה אומנם גדולות ממדים, אך נראות כמו מעין מגילות אינטימיות בנות מספר חלקים, המגוללות בתוכן סיפורים אישיים ומשפחתיים. היא מרבה לעסוק בעניין החיים והמוות, שלום לצד אלימות בחברה הערבית, כשזהותה המורכבת מחברת בין עיר ילדותה אום אל־פחם לעיר הולדת אימה – קייב.

ההשראה שלה לציור המשאית היא תקופת ראש השנה האזרחית 2023. על גבי צד אחד של המשאית ציירה עץ זית וקישטה אותו בענפי צבר (במקום עץ חג המולד המסורתי). עץ הזית נבחר באופן מודע תוך התייחסות למהות ולזהות המורכבת של עץ הזית כסמל – עץ השלום, עץ שמסמל שייכות ואחיזה במורשת ובמולדת, ועץ אגדי שחי חיי נצח וכזה הוא גם סמל הצבר. בצד האחר של המשאית ציירה דיוקן עצמי כאישה הרה וסביבה דימויים משתי התרבויות המשולבות בחייה.  ההיריון הוא סמל לשפע, ברכה, שמחה, תקווה ופוריות.