יבנה – צומת דרכי מסחר

לרגל חגיגות 60 לעיר יבנה, ביקש ראש העיר מר צבי גוב ארי מהאמנית ליצור מסלול של חמישה פסיפסים ולצידם הסברים.‏ ומדוע שביל פסיפסים? על אף גודלה של יבנה היא ישבה לאורך הדורות בצומתי דרכים, צומתי תהליכים היסטוריים וצומתי הכרעות מוסריות. התמונות בשביל הפסיפס ביקשו לספר את סיפורם של הצמתים הללו.‏

הפסיפס הראשון המתאר את צומת ההכרעות המוסריות הוצב על קיר מתנ"ס גן הסנהדרין. כיוון שלאחר חורבן בית המקדש השני חידשה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל ביבנה את חיי הרוח ‏היהודיים וייסדה את היהדות המוכרת לנו כיום – היהדות הרבנית, ‏המבוססת על המשנה ועל התלמוד, מוצגים על הקיר ששת סדרי המשנה; סדר זרעים העוסק במצוות התלויות בארץ, ‏סדר מועד העוסק בשבתות, חגים ותעניות, ‏ סדר נשים שעניינו המשפחה, קידושין, גירושין וכדומה. ‏ סדר נזיקין שממוקד בדיני ממונות ומשפט,‏ סדר קדשים העוסק בענייני בית המקדש והקורבנות וסדר טהרות שעוסק בענייני טוהרה. ‏

הפסיפס השני העוסק ביבנה כצומת דרכי המסחר ממוקם על קיר הספרייה העירונית. יבנה ישבה על דרך הים הקדומה שהובילה שיירות סוחר ממצרים לסוריה, ועל הדרך ממנה ‏אל העיר יבנה־ים הסמוכה לה‎, ולכן בפסיפס רואים שיירות סוחרים, נמל, דקלים, רכס ההר המרכזי, כדי שמן ובשמים, חאן לילה‎.‎

כיוון שהאמנית חלתה בעת הכנת הפסיפסים, השלים את בנייתם ד"ר עדי פורטוגז, בכורהּ של האמנית – היסטוריון בהשכלתו, בעזרת עולות חדשות מאתיופיה ששהו אז במרכז קליטה בקיבוץ טללים.‏ לאחר ביצוע שני פסיפסים, הוזמן עדי לפוסט דוקטורט בניו יורק וכך נקטע המיזם, ושאר הפסיפסים שתוכננו לא בוצעו.

הפסיפסים המתוכננים היו פסיפס המתאר את צומת התקופות והיה אמור להיות מוצב על מתנ"ס שז"ר. כיוון שיבנה לא ננטשה מעולם, תמיד הייתה בה נוכחות של נציגי הזמן: ביזנטים, מוסלמים, צלבנים, ‏ממלוכים.‏ בתמונה הייתה צריכה להיות מסומנת יבנה במפת מידבא מהתקופה הביזנטית, חותם העיר הצלבני, פרשים מוסלמים ‏מול פרשים צלבניים, הגשר הממלוכי, מסגד, כנסייה, בית כנסת.‏ על קיר המרכז לאמנויות היה אמור להיות פסיפס שעניינו יבנה כצומת בין גולה לגאולה:‏ במלחמת העולם הראשונה כבש הצבא הבריטי את יבנה מידי הטורקים במסעו ממצרים ‏צפונה. הצבא הבריטי הניח את מסילת הברזל שעברה מדרום לצפון, דרך יבנה. ‏במלחמת השחרור כבש צה"ל את יבנה כחלק מהמאמץ למניעת התקדמות המצרים ‏מדרום.‏ בתמונה צוירו פרשים בריטיים, מסילת ברזל ורכבת משא, פילבוקס, לוחמי פלמ"ח, רכב משוריין, ‏טקסט ממגילת העצמאות, הדבק (קולאז') דגלי ישראל.‏ ועל חומה בשד' דואני ופינת הסיגלון תוכנן פסיפס שיתאר את יבנה כצומת המפגש‎ ‎לקהילות ישראל, שהרי מראשית 1949 לקראת סוף מלחמת העצמאות התיישבו ביבנה עולים חדשים מקהילות ישראל השונות, ומאז ועד היום יבנה היא עיר קולטת ‏עלייה.‏