שותים בירה

מלון ירושלים הוא מבנה היסטורי במושבה האמריקאית־גרמנית ביפו. ב־22 בספטמבר 1866 הגיעה לארץ ישראל קבוצה בת 157 איכרים, נגרים ובעלי מלאכה שונים ממדינות מיין, ניו המפשייר ומסצ'וסטס בארצות הברית. הקבוצה הייתה חלק מזרם פרוטסטנטי שהאמין כי שיבת העם היהודי לארצו ויישוב ארץ ישראל יקדמו את חזרתו של המשיח אשר יקים את "מלכות אלף השנים" ובתוך כך יכירו היהודים בישו כמשיח ותבוא הגאולה. רוב בתי המושבה נבנו כבתי עץ טרומיים, למעט מבנה המלון שהוקם בידי האחים דריסקו, וזכה לשם "גראנד הוטל" (Grand Hotel). המלון נבנה מאבן והתנשא לגובה של שלוש קומות. קשיים בירוקרטיים, סכסוכים אישיים בין המתיישבים ומחלות גרמו למרבית האמריקאים לעזוב את הארץ בין השנים 1867–1868.

החל ב־1868 רכשו הטמפלרים את בתי המושבה כדי להקים בה מושבה משל עצמם. את מבנה "הגראנד הוטל" רכש ב־1870 ארנסט הרדג, בנו של גאורג דוד הרדג, ממנהיגי הטמפלרים בארץ. הוא שיפצוֹ ופיאר אותו, והסב את שמו ל"מלון ירושלים". על הגג הוסיף שורת שינות וגמלון קטן שבמרכזו חלון טרפויל, וקבע מעל הכניסה  פסוק מספר ישעיהו (ס, יח) באנגלית ובגרמנית: "וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה". למבנה נוסף אגף חדש בצידו האחורי בתחילת המאה ה־20, וחדרי האירוח שבו נקראו על שמות נביאים והשליחים. המלון נחשב לאחד הטובים בארץ. הוא שימש את הנוסעים המכובדים אשר ביקרו בארץ בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20, ובהם גם פמלייתו של הקיסר הגרמני וילהלם השני (27 באוקטובר 1898). הוא ורעייתו שוכנו במלון הפארק של הברון פון אוסטינוב.

במלחמת העולם השנייה גורשו הטמפלרים מהארץ בידי שלטונות המנדט הבריטי, והמבנה שימש את הבולשת הבריטית לחקירת עצירים, ובהם אנשי האצ"ל והלח"י. לאחר הקמת המדינה שימש המבנה את משרד החינוך, ואחר כך ננטש ומצבו התדרדר.  לימים, קבוצת משקיעים החלה את שימור ושיפוץ המלון על שני בנייניו והסבתו למלון היוקרתי "מלון דריסקו". המלון נפתח בחודש יוני 2018 והחזיר לחייו את המבנה ההיסטורי, לפי ויקיפדיה.

עוד על יצירות הקיר במלון ירושלים, יואל אמיר ושי פרקש.