איתי מרציאנו (2003–2023) נולד בשוהם ושם התחנך. הוא הצטיין בלימודיו ובו־בזמן התגלה כספורטאי מוכשר והיה שחקן במכבי שוהם עד גיל שמונה עשרה. עם סיום לימודיו התגייס לחטיבת הצנחנים ושירת בגדוד אפעה, עבר הכשרת לוחם וקורס מ"כים. לאחר סיום הקורס מונה למפקד מחלקת טירונים בבא"ח צנחנים. ב־7 באוקטובר כשקיבל מסרון מהיחידה, שמי שיכול שייקח נשק ויתייצב בשדרות, לא היסס ויצא לדרך. כשהגיע לדרום, חבר לכוח צבאי מבא"ח צנחנים. סמוך לצומת יד מרדכי הם נתקלו בקבוצה של שלושה אזרחים שיצאו לריצה לפני המתקפה, והסתתרו מאחורי בטונדה. בפקודת קצין ירד איתי מהרכב עם שני חיילים כדי להגן על קבוצת הרצים, חוליית מחבלים חמושה איגפה אותם, ומיד החל קרב קשה. איתי, אילי גמזו, נעמי שטרית וקובי פריאנטה נהרגו, אך הודות לתעוזת הלוחמים כולם, ניצל קיבוץ יד מרדכי מחדירת המחבלים.

אילי גמזו (2002–2023) נולד ברחובות, גדל באשדוד, ואחר כך מגיל 4 בבסיס חיל האוויר תל נוף. כשהיה בן 12 שבה המשפחה לאשדוד. את בית הספר התיכון מקיף ט בעיר סיים במגמת הנדסאי אלקטרוניקה ומחשבים והיה תלמיד מצטיין. אהב כדורגל ועת לימודיו בתיכון שיחק שלוש שנים במועדון הכדורגל מכבי עירוני אשדוד. עם סיום י"ב המשיך לכיתה י"ג והחליט לא להמשיך לי"ד ולהשתלב במערך הטכני של חיל האוויר, אלא להתגייס לצה"ל ולשרת כלוחם. הוא התגייס לחטיבת הצנחנים ושירת בגדוד אפעה בהצטיינות. עם סיום ההכשרה עבר לשרת כמפקד כיתה בבא"ח צנחנים, בצפון הנגב, והשתלב בצוות הפיקוד. ב־7 באוקטובר היה בביתו באשדוד, ומשהבין שהחלה מתקפה על הנגב, יצר קשר עם מפקד הפלוגה, וביקש ממנו לאסוף אותו ברכבו. אילי ומפקדו נסעו לאזור קיבוץ ברור חיל, קיבלו את הציוד ללחימה, עברו ליד העיר שדרות והמשיכו עם כוח של כמה לוחמי צנחנים לכיוון צומת יד מרדכי. סמוך לשעה 12:00 איתר הכוח שלושה אזרחים מקבוצת ריצה משדרות, שנקלעו לירי והסתתרו מאחורי קיר מגן מבטון. המפקד הנחה את אילי ושני לוחמים נוספים להישאר בעמדה ולהגן על שלושת הרצים ויצא המפקד עם כוח של שלושה לוחמים מתוך מטרה לחתור למגע עם המחבלים הרבים שפשטו על האזור. חוליית מחבלים חמושה איגפה אותם, ומיד החל קרב קשה. אילי, איתי מרציאנו, נעמי שטרית וקובי פריאנטה נהרגו, אך הודות לתעוזת הלוחמים כולם, ניצל קיבוץ יד מרדכי מחדירת המחבלים.

נעמי שטרית (1970–2023) הייתה מאמנת כושר ומנהל חדר כושר בנתיבות. הייתה נשואה ואימא לשלושה. היא נרצחה במהלך ריצת בוקר עם שניים מחבריה לקבוצת Sderot front Runners, שרק אחד מהם שרד, פצוע. היא נולדה בנתיבות, בת שמינית למשפחה של עשרה ילדים, ומשנישאה ליובל בן זוגהּ, עברה להתגורר בשדרות עירו. כשהחלה ההתקפה ב־7 באוקטובר 2023 הסתתרו נעמי ושני שותפיה לריצה מאחורי בטונדה. קבוצת חיילים זיהתה את מצוקתם ובאה להגן עליהם, אך חוליית מחבלים חמושה איגפה אותם, והחל קרב קשה, ובו נהרגו נעמי וקובי פריאנטה מקבוצת הריצה, והחיילים איתי מרציאנו ואילי גמזו.

קובי פריאנטה (1980–2023) הוא נרצח במהלך ריצת בוקר עם שניים מחבריו לקבוצת Sderot front Runners – קבוצת ריצה שהוא יסד. קובי נולד בשדרות, היה נשוי ואב לארבעה. לפרנסתו ניהל את חברת "פרונט", חברה לשילוט חוצות. כשהחלה ההתקפה ב־7 באוקטובר 2023 הסתתרו קובי ושני שותפיו לריצה מאחורי בטונדה. קבוצת חיילים זיהתה את מצוקתם ובאה להגן עליהם, אך חוליית מחבלים חמושה איגפה אותם, והחל קרב קשה, ובו נהרגו קובי ונעמי שטרית מקבוצת הריצה, והחיילים איתי מרציאנו ואילי גמזו.