מספר יצירה: #7661
ליכטנשטיין רוי
1989
דמויות
תל אביב־יפו
מבואת מוזאון תל אביב, שד' שאול המלך 27
מוזאון תל אביב
8.4X7 מטר (כל חלק בדיפטיך)
צבע
ציור
ציבורי
פנים
כן
ציור קיר מוזאון תל אביב
רוי ליכטנשטיין שהיה מראשי זרם הפופ ארט שהתפתח בארה"ב ובריטניה בשנות ה־50, תכנן את ציור הקיר במיוחד לאולם הכניסה של מוזאון תל אביב. בביקור מקדים שערך כדי להכיר את המוזאון ואת חלליו, התוודע ליצירות של אמנים אחרים המוצגים באוספים והחליט לשלב מוטיבים אחדים מתוכם בציור הקיר. לצד ציטוטים ויזואליים שבחר, הוסיף ציטוטים גם מיצירותיו שלו, ואת הכול צייר בסגנון הפופ ארט האופייני לו שכולל צורות שטוחות, מודגשות בקווי מתאר שחורים ובמשטחי נקודות שמחקות את טכניקת הפרדת הצבעים בדפוס.
היצירה, הנמצאת במבואת הכניסה, נגלית לאחר שנכנסים לחלל הגדול של מבנה המוזאון, מסתובבים אחורה לכיוון הקיר ומרימים את הראש. רק אז, ניתן להבחין בבירור בשני חלקיה: החלק השמאלי – ציור בסגנון פיגורטיבי הכולל גם אלמנטים גיאומטריים המחולקים למשטחים חלקם צבועים בצבע אחיד של אדום, כחול, צהוב, שחור ולבן וחלקם מנוקדים באותה צבעוניות. החלק הימני – ציור בסגנון מופשט–גאומטרי המהווה הפשטה לחלק השמאלי. היצירה היא דיפטיכון, כלומר מורכבת משני חלקים […] בצבעי אקריליק על בסיס שמן, על בד קנבס – הצמוד ומקובע לקיר המוזאון. מסביב לכל חלק יש שטח בטון חשוף, המשמש כמעין מסגרת לכל אחד מהציורים. בין שני חלקי היצירה מפריד שטח בטון חשוף ברוחב 60 ס"מ, שמהווה המשך של עמוד.
חלק שמאלי – התמונה בחלק זה מורכבת מדמויות פיגורטיביות הנמצאות בין קווים ישרים ואלכסוניים שיוצרים משולשים אופקיים בצבעים שונים: צהוב, אדום, כחול, שחור ואפור.
בצידה הימני של התמונה, ניתן להבחין בשלוש דמויות העומדות אחת אחר השנייה, גבן מופנה אל המתבונן והן נראות כעולות במדרגות. ברקע מעליהן יש גריד כחול לבן היוצר ריבועים קטנים. הן עומדות זו אחר זו כשהתחתונה מטה את פניה שמאלה, שערה אפור וגם חולצתה. לפניה, דמות בחולצה צהובה בעלת שער בלונדיני המטה את פניה לצד ימין ולפניה דמות בעלת שער שחור וחולצה שחורה המטה את פניה שמאלה, הדמויות מצוירות בקווי מתאר גסים. חלק זה מהווה ציטוט חזותי ומחווה לציור "מדרגות באוהאוס" (1932) של האמן היהודי־גרמני, אוסקר שלמר שהוצג שאותה העת במוזאון, והן מנוקדות חלקית. ליכטנשטיין משתמש בשיטה זו של נקודות כדי לשוות מראה של דימוי הלקוח מהעיתון. לאורך צד שמאל של הדמויות העולות, אפשר להבחין במלבן ארוך בסגנון קוביסטי המחולק בקו מעוגל ויוצר שני חלקים, האחד לבן והשני אדום. דימוי זה לקוח מקולאז' של האמן אלכסנדר ארכיפנקו "אישה כורעת" (1917) שמוצג באולם מינה. במרכז התמונה, דמות פרוטומה של אישה עם פני שור בעל קרניים, זהו העתק ציור של רוי ליכטשטיין עצמו שבו הוא עושה מחוה לסגנונו הקוביסטי המאוחר של פבלו פיקאסו. מעל ראש השור וכמעט לכל רוחב התמונה על רקע אדום מרחפת דמות של יהודי עם זקן, חובש כובע ומנגן בכינור. הדמות מחולקת למקטעים צבעוניים, ומהווה ציטוט חזותי לציוריו של האמן מארק שאגאל. לאורך כל הצד השמאלי של התמונה, ניתן להבחין בהעתק של חלקי דימויים ודמויות קומיקס כגון: שפתיים בשרניות, בועית דיבור, צדודית אישה בלונדינית, הלקוחים מציוריו הקודמים של רוי ליכטנשטיין. בתחתית היצירה מופיעה המילה 'ART' המדגישה שאנו נמצאים במוזאון לאמנות.
חלק ימני – חלק זה הוא הפשטה של הפריטים המופיעים בחלק השמאלי של היצירה לכדי צורות גאומטריות וקוים ישרים. הציור כולו הינו מארג משולשים בו הבסיסים והקודקודים נמתחים לקצוות הבד השונים. הקווים האלכסוניים של המשולשים מדמים את "מעלות חגית" – רמפת העלייה לגלריות. הדיפיטכון תלוי מול הרמפה כך שאם המתבונן מסתובב 180 מעלות מבטו מופנה אל האלכסונים שהרמפות יוצרות ובכך הארכיטקטורה של הבניין מהדהדת בציור של ליכטנשטיין.
ממפגש המשולשים נוצרות צורות גאומטריות שונות: ריבוע, מלבן, טרפז, מקבילית ומשולשים בזוויות ובגדלים שונים. כל צורה בציור מוקפת בקו מתאר שחור. חלק מהצורות צבועות בצבעים מלאים, חלקן בפסים ישרים או אלכסוניים וחלק אחר צבוע בנקודות. כל הנקודות בגודל זהה, 2 ס"מ, ונראות כמו מחכות את טכניקת הפרדת הצבעים בדפוס. החלוקה של הצורות הגאומטריות בחלק זה וצבעה של כל צורה נובעים מהחלק הראשון, השמאלי. ליכטנשטיין לוקח כל פריט ומפשט אותו לכדי צורה גאומטרית, כך לדוגמה שערה הבלונדיני של הדמות השחורה הופך למשולש צהוב בעל קווים שחורים על רקע משולש צהוב גדול, כובעו של הכנר השוכב מוצג כשני משולשים הצבועים כל אחד בצבע אחיד אחר, ירוק וכתום בהתאמה לצבעי הכובע. יש אלמנטים זהים בשתי היצירות: הראשון הוא הגריד בכחול לבן בחלק הימני העליון של היצירה, ומסגרת התמונה המופיעה בחלק השמאלי התחתון, מסגרת צהובה גדולה שממסגרת את הפינה הימנית שלה. בפינה השמאלית בחלק התחתון של הציור יש משולש כחול, ועליו חתימתו של האמן והספרה 89 בצבע לבן – השנה בה נעשתה היצירה, לפי מוזאון תל אביב.