מספר יצירה: #0003

אמן:
אופק אברהם
תאריך:
1970
נושא:
חתונה, משפחה
יישוב:
כפר אוריה
כתובת:
בית העם
בעלים:
כפר אוריה
מידות:
3x12.5 מטר
חומרים:
צבע
טכניקה:
ציור
מבנה:
ציבורי
מיקום:
פנים
יצירה קיימת
כן

מעגל החיים

אברהם אופק נולד בשנת 1935 בעיר בורגס שבבולגריה. בגיל 14 עלה ארצה לקיבוץ עין המפרץ, שם החל לצייר בהדרכתו של הצייר אריה רוטמן. בשנת 1959 נסע לפירנצה שבאיטליה והתוודע לטכניקות השונות של ציורי הקיר והתמחה בלימודיו באמנות הפרסקו. כשחזר לישראל ביקש לממש ידע זה. אופק האמין כי על האמנות לצאת מאולמות המוזאונים אל המרחב הציבורי להנאת כלל הציבור. במשך השנים צייר שישה ציורי קיר גדולים ומרשימים  במבני ציבור ברחבי הארץ שהראשון שבהם היה הציור בכפר אוריה. בשנות ה־70 וה־80 לימד את אמנות הקיר כנושא מרכזי בהוראתו כפרופסור באוניברסיטת חיפה.

ציור הקיר בכפר אוריה הוא אחד משישה ציורי קיר שצייר אברהם אופק. הציור המתפרש על שלושה קירות באורך 12.5 מטר על שלושה מטר, מספר את סיפור החברה הישראלית: על קיר אחד – סיפור העלייה, על השני – בניין הארץ ועל הקיר השלישי – המשפחה והמסורת היהודית.  לציור נוכחות בולטת בחלל המרכזי של המבנה.

בציור נראים בין דמויות אנשים שאופק הכיר: אחד האוחזים במוטות החופה הוא מזכיר המושב ואחר הוא שומר בית התרבות. דמותו של בנימין תמוז, חברו של אופק, מופיעה בין בוני הסירה בקיר האמצעי. החתונה עצמה מבוססת על זיכרונותיו מחתונתו של דודו.

חוקר האמנות הישראלית גדעון עפרת כתב כי "מבחינתו של אופק ציור הקיר, מעבר לסגולותיו האסתטיות, הוא אפיק דידקטי, משמע – כלי תקשורת חינוכי־חזותי מהמעלה הראשונה".

אופק האמין ביצירה למען החברה ולא רק למבקרים במוזאונים ולאספנים. "אבא שלי אמר שאם היה יכול, היה מקדיש את כל חייו לצייר למען החברה. זה היה בשבילו שיא האמנות", הסביר בנו האדריכל אבנר אופק. לדבריו, הוא "האמין שאמנות נוצרת למען החברה שבה חי ויוצר האמן והיא לא גחמה אישית או כלי לסיפוק צרכים אישיים". "היצירה בכפר אוריההמספרת את סיפור החברה והתרבות שלנו, היא לא משהו מופנם ופרטי, היא משהו ציבורי, חברתי ולאומי", מדגיש אבנר אופק.

עוד סיפר הבן, שאופק חיפש הזדמנות לצייר ציורי קיר ועט על כל הזדמנות. ב־1970 הגיע בהזמנת תנועת המושבים אל כפר אוריה, שהיה מושב של חקלאים יוצאי חבל קוצ'ין בהודו, ושמח "לממש את האמנות שלו ולצייר עבור עובדי אדמה".

"ציור הקיר הבשיל בלי כל קשר למקום", כתב עפרת שפרסם ב־1986 את הספר "בית, אברהם אופק – עבודות 1956-1986" (הוצאת ספריית פועלים). בספר הוא מקדיש לעבודת הקיר בכפר אוריה פרק שלם. עפרת שעבד על הספר עם אופק, מספר שבעיני אופק ציורי הקיר בכפר אוריה היו "פסגה שאליה לא יוכל לשוב עוד" ומביא ציטוט של האמן: "פה הייתי הכי טהור, הייתי פשוט בתכלית. בציורי הקיר האחרים כבר הכנסתי עומק מחשבתי שהיה 'עשוי' כלשהו".

הסיפור שאופק מספר הוא קולקטיבי והיה קרוב לליבם של רבים מהתושבים בכפר אוריה ובישראל בכלל, אך לפני גדעון עפרת חשף אופק רובד נוסף בעבודה והוא יחסיהם של ילדים ומבוגרים. דמותו של הילד שבה וחוזרת בציור ביחס לעולם המבוגרים. "בעבורי היה זה מאד משמעותי, שבכל הזדמנות שאני הילד נמצא עם הוריי, הם מאוד זקנים, כמעט סבים. מסתבר שזה השפיע עליי מאוד. למעשה, הייתי במשפחה ילד יחיד המוקף במבוגרים ובאיזשהו מובן לא התחשבנתי עם זה אף פעם". עפרת מבקש שלא להישען אך ורק על הפרשנות החברתית המקובלת והצפויה, אלא גם להתייחס לפרשנויות נוספות המוצאות כאן תיאור של טקס פריון או תהליך גאולה.

עפרת ציין כי "תנועת המושבים" שילמה על חומרי העבודה, על עבודת הפועלים וכן שילמה לאופק שכר פועל חודשי. 11 שנה תכנן את הציור (הרבה קודם להזמנת העבודה מכפר אוריה), 8 חודשים שהה ביישוב ומתוכם 3 חודשים צייר על הקירות את ציור הקיר הגדול בישראל, כפי שמגדירו גדעון עפרת.

ברבות השנים בית העם חדל לשמש בית להתכנסות, והציור נזנח.  לאחרונה שופץ הבית בסיוע המועצה לשימור אתרים וביוזמת המועצה האזורית מטה יהודה והחלו להתקיים בו פעילויות.

מאמרים להרחבה:

תיאור מצב השתמרות:

במהלך חורף 2016 ביצעה חברת "ארכו" שימור ושחזור ליצירה "מעגל החיים" של אברהם אופק בבית העם בכפר אוריה.

דוח ביצוע השימור.

הערות: המבנה פתוח לציבור וניתן לפרסמו לתיירות פנים. יש מדריכי טיולים המבקרים תדירות באתר.

 

מידע נוסף על היצירה
סגור