מספר יצירה: #1158

אמן:
אופק אברהם
תאריך:
1970
נושא:
חתונה, משפחה
יישוב:
כפר אוריה
כתובת:
בית העם
בעלים:
כפר אוריה
מידות:
3x12.5 מטר
חומרים:
צבע
טכניקה:
ציור
מבנה:
ציבורי
מיקום:
פנים
יצירה קיימת
כן

מעגל החיים

אברהם אופק נולד בשנת 1935 בעיר בורגס שבבולגריה. בגיל 14 עלה ארצה לקיבוץ עין המפרץ, שם החל לצייר בהדרכתו של הצייר אריה רוטמן. בשנת 1959 נסע לפירנצה שבאיטליה והתוודע לטכניקות השונות של ציורי הקיר והתמחה בלימודיו באמנות הפרסקו. כשחזר לישראל ביקש לממש ידע זה. אופק האמין כי על האמנות לצאת מאולמות המוזיאונים ולעמוד בגאון במרחב הציבורי לרווחת כל העם. במשך השנים צייר שישה ציורי קיר גדולים ומרשימים הפזורים במבני ציבור ברחבי הארץ שהראשון שבהם היה הציור בכפר-אוריה. בשנות ה-70 וה-80 לימד את אמנות הקיר כנושא מרכזי בהוראתו כפרופסור באוניברסיטת חיפה.

ציור הקיר בכפר אוריה הוא אחד משישה ציורי קיר שצייר אברהם אופק. הציור מתפרש על שלושה קירות באורך 12.5 מטר על שלושה מטר, ומספר את סיפור החברה הישראלית: על קיר אחד סיפור העלייה, על השני בניין הארץ ועל הקיר השלישי- המשפחה והמסורת היהודית.  לציור עוצמת נוכחות רבה והוא מאוד משמעותי כחלק אינטגראלי מחלל המרכזי של המבנה.

כבסיס לציור השתמש אופק בין השאר בסצנות שחווה או דמויות עמם היה בקשר חברתי או משפחתי. כך לדוגמה סצנת החתונה מתבססת על חתונת דודו, שהתחתן בגיל מבוגר. דמותו של מזכיר המושב אוחזת באחד ממוטות החופה וכך גם שומר בית התרבות. דמותו של בנימין תמוז שהיה חברו של אופק, מופיעה בין בוני הסירה בקיר האמצעי.

חוקר האמנות הישראלית גדעון עפרת כתב כי "מבחינתו של אופק ציור הקיר, מעבר לסגולותיו האסתטיות, הוא אפיק דידקטי, משמע- כלי תקשורת חינוכי-חזותי מהמעלה הראשונה".

אופק האמין ביצירה למען החברה ולא רק למבקרים במוזיאונים ולאספנים. "אבא שלי אמר שאם היה יכול, היה מקדיש את כל חייו לצייר למען החברה. זה היה בשבילו שיא האמנות", אמר האדריכל ובנו של הצייר אבנר אופק. לדבריו אופק "האמין שאמנות היא בשביל החברה בה חי ויוצר האמן והיא לא גחמה אישית או כלי לסיפוק צרכים אישיים". "היצירה בכפר-אוריה מספרת את סיפור החברה והתרבות שלנו" מוסיף אופק הבן, "היא לא משהו מופנם ופרטי, היא משהו ציבורי, חברתי ולאומי".

לטענת הבן, "הוא חיפש בכל מאודו הזדמנות לצייר ציור קיר ועט על כל הזדמנות". ב-1970, על פי הצעת תנועת המושבים, הגיע למושב של חקלאים, מרביתם יוצאי חבל קוצ'ין בהודו, שנחשב אז שכוח אל. הצייר שמח על ההזדמנות "לממש את האמנות שלו ולצייר עבור עובדי אדמה", אמר בנו.

"ציור הקיר הבשיל בלי כל קשר למקום", כתב עפרת שפרסם ב-1986 את הספר "בית, אברהם אופק – עבודות 1956-1986" ( הוצאת ספריית פועלים). בספר הוא מקדיש לעבודת הקיר בכפר אוריה פרק שלם. עפרת שעבד על הספר עם אופק, מספר שעבור אופק ציורי הקיר של כפר אוריה היו "פסגה שאליה לא יוכל לשוב עוד" ומביא ציטוט של האמן הטוען ש"פה הייתי הכי טהור, הייתי פשוט בתכלית. בציורי הקיר האחרים כבר הכנסתי עומק מחשבתי שהיה 'עשוי' כלשהו".

הסיפור שאופק מספר הוא קולקטיבי והיה קרוב ללבם של רבים מהתושבים בכפר אוריה ובישראל בכלל, אך לגדעון עפרת חשף אופק רובד נוסף בעבודה והוא יחסי ילדים ומבוגרים. דמות הילד חוזרת לאורך כל הציור ולעומתו עולם המבוגרים. "בעבורי היה זה מאד משמעותי, שבכל הזדמנות שאני הילד נמצא עם הורי, הם מאד זקנים, כמעט סבים. מסתבר שזה השפיע עלי מאוד. למעשה, הייתי במשפחה ילד יחיד המוקף במבוגרים ובאיזשהו מובן לא התחשבנתי עם זה אף פעם". עפרת מבקש שלא להישען אך ורק על הפרשנות החברתית המקובלת והצפויה, אלא גם להתייחס לפרשנויות נוספות המוצאות כאן תיאור של טקס פריון או תהליך גאולה

עפרת ציין כי "תנועת המושבים" שילמה על חומרי העבודה, הפועלים וכן שילמה לאופק שכר פועל חודשי. 11 שנה תכנן את הציור (הרבה קודם להזמנת העבודה מכפר אוריה), 8 חודשים שהה ביישוב ומתוכם 3 חודשים צייר את על הקירות את מה שמגדיר עפרת כציור הקיר הגדול בישראל.

ברבות השנים בית העם איבד את ייעודו כמקום התכנסות, והציור הוזנח.  לאחרונה שופץ הבית בסיוע מועצה לשימור אתרים וביוזמת המועצה האזורית מטה יהודה והחלו להתקיים בו פעילויות.

מאמרים להרחבה:

תיאור מצב השתמרות:

במהלך חורף 2016 ביצעה חברת ארכו שימור ושחזור ליצירה "מעגל החיים" של אברהם אופק בבית העם בכפר אוריה.
לקריאת דוח ביצוע השימור

הערות:

המבנה פתוח לציבור וניתן לפרסמו לתיירות פנים. ישנם מספר מדריכי טיולים שבאופן עצמאי מבקרים תדירות באתר.

מידע נוסף על היצירה
סגור