מבט העל נחשב ככלי לתכנון ועיצוב נוף מאז העידן הפוסט־רנסנסי. "מבט הציפור" הוא מושג בסיסי בידע הנדסי־צבאי, אשר העניק לצופה באמצעותו שליטה על המרחב שהייתה שמורה עד אז לאלים ממרום מושבם. בדומה למבט הפרספקטיבי בגני ורסאי, מבט החולש על הסביבה שמטרתו היא שליטה וכוח, מתוכנן המבט האיקוני על חיפה בכלים אדריכליים. לאופן קריאת העיר מלמעלה קורא מישל דה־סרטו “בדיית הידע” של העיר. מבט זה מחדד את תפישת תכנון העיר המודרנית כאובייקט לצפייה מעל, והוא הושפע רבות מהתוכניות שהכין לה־קורבוזייה בערים בברזיל ובאלג’יר. בחיפה הבינו כבר נציגי השלטון הבריטי ואחריהם הישראלים את תפקידו המרכזי של המבט אל העיר ממרומי רכס הכרמל, ונתנו לידע המקצועי מקום מרכזי בעיצובו כאקט תכנוני מרכזי המבנה יחסי גומלין מדומיינים בין השלטון לנתיניו.

בעבודתה עוסקת האמנית במפגש פיזי עם חומר, צילום והעברה לדיגיטלי, וחזרה לחומר. האמנית מתבססת על מפת תכנון "מישור הכרמל" ומתייחסת אליה כאל גריד דיגיטלי. היא שואלת אם המציאות אכן נתונה לעיבוד ואם אנחנו ממוקמים במרחבי ביניים, כיצד מתוכנן המרחב שלנו במבט העל קרטוגרפי ועד כמה האזרחים והשטח נוכחים בתהליך זה, לפי קטלוג התערוכה.

חן צרפתי החיה בחיפה היא מעצבת חווית משתמש ואמנית וידאו וניו מדיה. היא בוגרת תואר ראשון ושני מבצלאל ועובדת כיום כמעצבת ממשקים במעבדת החדשנות של סיטי בנק תל אביב.