העבודה  של האמן דובי מנצר ניצבת על מועדון החברים. היצירה נותרה בעיזבונו, ואחרי מותו הוצגה על קיר המועדון….
להמשך קריאה

המשפט הוא מבִרכת השבת של קיבוץ צובה שכתב חבר הקיבוץ אמנון מגן: "נברך את השבת למנוחת הגוף ולשלוות הנפש שנתברכנו בשבוע עמל, ויבורך הבא אחריה, שתהיה עינינו ליפי ההר וליבנו לרעות, שתהא שבתנו שלום, ובביתנו הברכה…
להמשך קריאה

מוטי בלבין הפך את התמונה של העלייה לקרקע משחור־לבן לצבעוני (אוקטובר 1948).  …
להמשך קריאה

אלוק הורנשטיין נולד בבת שלמה, והוא בוגר בית הספר החקלאי מקווה ישראל. לצובה הגיע בגרעין פרטי ב־1958, עבד בענפי השדה וגם בתעשייה: מסגר במסגרייה ונגר במפעל הרהיטים. היה ממקימי מפעל "אורן ספטיגלס" המייצר שמשות ממוגנות. במשך…
להמשך קריאה

  את בית העם במושב תכנן האדריכל אבא אלחנני ב־1968. בחלונות המבנה שובצה עבודת האמנות גדולת־הממדים של האמן מרדכי גומפל, יצירה שהיא מעין ויטראז': 40 יריעות בגודל של כמטר רבוע כל אחת. היריעות היו עשויות שתי…
להמשך קריאה

  האמנית חנה דוד (לבית בכור) (1910–2007) נולדה בסופיה שבבולגריה, שם התחנכה בתנועת "השומר הצעיר". כשעלתה ארצה ב־1932 עם המכבייה הראשונה הצטרפה לגרעין הבולגרי בבת גלים ועבדה במטבח ובמכבסה. כשהגיעה לוואדי בעמק חפר לקראת העלייה לקרקע…
להמשך קריאה

בשנות השישים, כשנבנתה בגיניגר שכונה ל', עיטרו את הבניינים בתבליטים בבטון לפי הציורים של חבר הקיבוץ אהרן שושני. אהרן שושני (1926–2006) למד בנעוריו בבית הספר החקלאי "כדורי". ב־1946 התגייס לפלמ"ח, ובשנים 1946–1947 נאסר בידי הבריטים וישב…
להמשך קריאה

את הפסיפס הכין האמן חיים ברגל על בית הילדים של בתו אוּרית, והוא נעשה בשיתוף הילדים. בפסיפס נראים כל מיני סמלים: המילה "שלום", מנורת שבעת הקנים, יונים צחורות, פרח, אבא, אימא ואחות. סימני הניקוד: קמץ, צירה…
להמשך קריאה

את בית הראשונים תכננה האדריכלית דבי פורת והיא הזמינה את העבודה. היצירה הייתה אמורה להיות חלק מקיר קרמיקה גדול, אך בשל התקציב המצומצם הוחלט לוותר על הרקע.   עוד על המבנה, מיכאל יעקובסון.   משה סעידי…
להמשך קריאה