"רק בביתן ארץ־ישראל שביריד הבינלאומי בניו־יורק (ב־Flushing Meadow), 1939, זכתה האמנות הארצישראלית לייצוג נאה, אשר אף הוא כפוף היה בחלקו לתעמולה הציונית. עתה, לרקע האסון הגדול המרחף מעל אירופה, ומעל היהודים בפרט, וגם לרקע שוך גל…
להמשך קריאה
הפסיפס נעשה לזכר אביה של האמנית בתיה לנין בהשתתפות בני משפחתה, והיא שיבצה בו את זגוגיות משקפיו. הציטוט "שים ספרים חבריך, רעה בגניהם ולקוט שושניהם" הוא מפי יהודה אבן תיבון….
להמשך קריאה
לרגל מלאות חמישים שנה למסדה (הקיבוץ עלה לקרקע ב־1937) כל משפחה רקמה ריבוע אחד והריבועים חוברו לשלוש יריעות. כשמלאו לקיבוץ 80 שנה נרקמו עוד ריבועים לציון המשפחות שנוספו במשך השנים….
להמשך קריאה
את קירות חדר האוכל עיטרו עבודות מתכת אמנותיות שעוצבו במיוחד למקום ושמרו כך על אחידות חזותית. יצר אותן יוסף (יוסקה) צ'פלין, חבר מסדה, צייר ומורה לציור בבית החינוך בדגניה. עוד על חדר האוכל והיצירות, מיכאל יעקובסון,…
להמשך קריאה
נושא התבליט נבחר, כנראה משום שבזמן בניית הבית הרחוב נקרא רחוב שבטי ישראל. עוד על הבניין והיצירה, מיכאל יעקובסון….
להמשך קריאה
באנדרטה מונצחים ארבעה חברי קיבוץ שנפלו במלחמת העצמאות בעת הפלישה המצרית לארץ. האנדרטה ניצבת ברחבה עגולה התחומה על ידי ספסל בטון נמוך ומעוגל, וסביבה צמחייה. במרכז הרחבה אובליסק מאבן המתנשא לגובה, ועליו שקעים ובליטות בגדלים ובגבהים…
להמשך קריאה
"מיקי שהה כארבעה חודשים בישיבת 'השילוב' של הקיבוץ הדתי במעלה הגלבוע. כמתנת פרידה לחבריו, לפני גיוסו לצה"ל, השאיר באחד החדרים ציור קיר ענק. בציור נראה חייל מתמוטט, פגוע בחזהו וחור בקסדתו, כשהוא נושא עיניו אל מסוק,…
להמשך קריאה