ציבורי

"בצעירותו נחשף דניאל נחום לעושרן ההיסטורי של האומנות ושל היצירה האיטלקית, והשפעותיהן מורגשות בתבליטי יצירתו הקרמית שהקיפה את מסעדת בית התנועה. הדמויות הסועדות באירועים שונים מעוצבות בסגנון תקופת ימי הביניים בנאיביות קישוטית פשוטה. תמימות זו באה…
להמשך קריאה

  "שמואל כץ היה מחובר למקורות היהודיים. אביו היה חזן בית הכנסת הגדול בווינה, אך מלחמת עולם השנייה הביאה אותו לבודפסט. שמואל היה מודע היטב לאכזריותה של המלחמה, של כל מלחמה, ולמחיר שהיא גובה מקורבנותיה. התבליט…
להמשך קריאה

אראלה שפרוני־הררי (1925–2010) נולדה בקיבוץ עין חרוד ועברה לקיבוץ עין החורש. היא למדה אומנות בבצלאל בירושלים, בסמינר למורים בתל אביב ואף השתלמה באנגליה. יצירותיה בפיסול ובקרמיקה ארכיטקטונית. משולבות במרחב הציבורי של קיבוצה. אראלה שפרוני־הררי אף לימדה…
להמשך קריאה

"רודא ריילינגר, בתבליט המופשט של יצירתו, מאתגר את עצמו ואת המתבונן בה, כי החומר ביצירה הוא המוביל ולא הנושא. האומן בחר בזכוכית המחוברת לקיר בברזל כמרכז ליצירתו. יצירותיו של ריילינגר עשויות ברובן מחומרים קשים (ברזל, בטון,…
להמשך קריאה

תבליט קרמי צבוע בטכניקת "מיוליקה" של דניאל נחום, ובו אותיות היוצרות את הצירוף "משפט שלמה" ועליהן דמויות שונות. הסגנון של העבודה הוא שילוב של ימי המקרא עם המורשת התרבותית של ארץ הולדתו של האמן – דניאל…
להמשך קריאה

להמשך קריאה

פסיפס של מפעל אמנות "פסיפס" גבעת השלושה בתחנה המרכזית בגדרה ועליו הכתובת "בית יעקב לכו ונלכה", המרמזת על כך שאת המושבה הקימו הביל"ויים. קטלוג מפעלי אמנות "פסיפס" גבעת השלושה. ה' מיכאל, "העיקר בתעשיה הפסיפס – האדם",…
להמשך קריאה

קטלוג של מפעלי אמנות "פסיפס" גבעת השלושה. ה' מיכאל, "העיקר בתעשיה הפסיפס – האדם", דבר, 29 ביולי 1964. על פסיפס גבעת השלושה. על האמן, על המשמר, 13 במארס 1959, עמ' 6. "תחנת 'אגד' חדשה בירושלים ע"ש…
להמשך קריאה

להמשך קריאה