ירושלים

אריחי קרמיקה מצוירים: 1. "גליריה שץ Schatz Gallery" מעוטר בעיטורים. 2. "בית שץ" מעוטר בעיטורים ובציורים….
להמשך קריאה

את התבליט עיצב האמן האנגלי אריק גיל וריקע ישראל מרדר, מבוגרי בית הספר בצלאל. עיטורים אופקיים ובאמצע אריות חצי־עומדים בעלי זנבות מסולסלים ופיות פעורים. בניין בנק אנגלו־פלשתינה שהפך לבנק לאומי לישראל, וכיום שוכנת בו לשכת התעסוקה….
להמשך קריאה

גדעון עפרת: "יצירותיו של בזם עוסקות בתקומת עם ישראל בארצו. הציור שצויר, מן הסתם, במסגרת מפעלות האמנות שיזם שמעון פרס (בתפקידו כשר התקשורת) בסניפי דואר (ראו ציורו של אברהם אופק בסניף המרכזי ברח' יפו). מכאן […]…
להמשך קריאה

קיר הפסיפס ובו מתוארים עולי רגל נוצר בהשראת הפסוק "שמחו את ירושלם גילו בה כל אוהביה" (ישעיהו סו, י). בתחילה הוא הוצב בבניין הכנסת הישנה (בית פרומין) – שם שכנה לשכת התיירות, ולימים הועבר לרחבת בנייני…
להמשך קריאה

את היצירה תכנן האמן חיים קפצ'יץ, וביצעו אותה האמניות פטריסיה גוטמן ויהודית אייזנברג.   פסיפס על בניין של "בזק" בשדרות הרצל בירושלים. מצב השתמרות היצירה: תקין….
להמשך קריאה

ב־1950 קיבל הצייר יצחק בק את עבודת הצביעה והציור באולם הגדול בישיבה הגדולה. הוא השקיע בעבודה זו את כל הידע והניסיון שרכש במשך השנים שבהן צייר בבתי הכנסת בירושלים. הציורים כוללים תמונות מהמקומות הקדושים בארץ, סמלי…
להמשך קריאה

ציור קיר שהזמין ב־1972 שמעון פרס שר התקשורת דאז. בציור סיפורים קצרים המתארים עבר, הווה ותקווה גדולה לעתיד, הגאולה, יישוב הארץ ובניינה. מאמרים להרחבה: רותי אופק, אברהם אופק – מקיר לקיר. אברהם אופק, על אמנות ציורי…
להמשך קריאה

אברהם אופק נולד בשנת 1935 בעיר בורגס שבבולגריה. בגיל 14 עלה ארצה לקיבוץ עין המפרץ, שם החל לצייר בהדרכתו של הצייר אריה רוטמן. בשנת 1959 נסע לפירנצה שבאיטליה והתוודע לטכניקות השונות של ציורי הקיר והתמחה בלימודיו…
להמשך קריאה

על בניין מרכזת הטלפונים של בזק עשה לב סירקין פסיפס המתאר את הקשת בענן ובתחתיתה כתב: "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ" (בראשית ט, יג). יצירה זו מבטאת מסר של שלום לארץ…
להמשך קריאה