את שלטי הרחוב מקרמיקה יצרו גורמים שונים. ב־2010 ביוזמת הרל"י נערך ביד יצחק בן־צבי סקר היסטורי של שילוט שערי העיר העתיקה ובעקבותיו תוכנן מיזם משותף (עם הרל"י ופמ"י) שבו יסומן שביל הליכה היסטורי באיזור שוק מחנה…
להמשך קריאה
ציור באקריליק על לוחות עץ התלוי על קיר חדר האוכל של בית הספר. כתבה, 6 באוקטובר 1977….
להמשך קריאה
אור־נה רן: "לכל אדם יש קיר בחייו שאותו הכיר לפנים כמו פניו של ידיד אהוב. לצידו פסע במשך שנים, מושיט אצבע צרידה מהורהרת והיא נשרטת קלות בשקעים ובבליטות, מעלה באוב כסיסמוגרף רגיש את זיכרונותיו ורגשותיו הכמוסים…
להמשך קריאה
קיר התמך המתנשא לגובה של כ־25 מהפתח הצפוני של המנהרה ועד למתחם מגן דוד אדום הנמצא מעליו, בנוי מפלחי סלע עצומים כדי ליצור אשליה אופטית ש"תנמיך" חזותית את גובהו של הקיר. במרכז הקיר משטח בטון גדול,…
להמשך קריאה
בניין בית הספר נבנה בתחילת המאה ה־20 כבית ספר נוצרי במבנה דו־קומתי מרובע עם גג פתוח במרכזו. בשנת 1948 הועברה לבניין חוות הלימוד והפנימייה לנערים ונערות של ילדי עליית הנוער שהקימה הגב' רחל ינאית. כיום נמצא…
להמשך קריאה
התבליט מנציח את הצלת יהודי דנמרק תוך הברחתם לשוודיה בסירות דיג ב־1943. הפסל הארלד אייזנסטיין ילידי ברלין היה אחד הניצולים. תום שגב, "הצלת היהודים – פרק מזהיר במחתרת הדנית", על המשמר, 22 באוקטובר 1968….
להמשך קריאה
באזור התעשייה גבעת שאול יש על כמה מבנים עבודות תבליט גדולות ובהן דמויות של פועלים בעבודתם. את העבודה הזמינה החברה הכלכלית שבנתה את בנייני התעשייה הללו. ביצירה הראשונה – שני פועלים וסולם, בשנייה הצבועה לבן –…
להמשך קריאה
באחת הפינות בקרדו מוצב העתק מפת ירושלים מתוך פסיפס מפת מידבא. המפה התגלתה ב־1884 בכנסיית גאורגיוס בעיר מידבא שבירדן, מתוארכת למאה השישית ומשמשת כמסמך ויזואלי הקדום ביותר של ירושלים הביזאנטית. הכתובת ביוונית: עיר הקודש ירושלים. משמאל…
להמשך קריאה