בית אהרוני

התבליט בחזית בית שרה אהרוני ("הארמון" בפי תושבי כפר סבא), נעשה בהשראת האמן אפרים משה ליליאן. את הבית בנה בן־ציון אהרוני (אהרונוביץ)

"הבית […] הנקרא 'בית שרה' על שם סבתי שרה אהרוני, משמש כבית ויצ"ו. סגנונו אופייני לאדריכלות האקלקטית של שנות העשרים. בן־ציון [אהרוני] הסתובב ברחובות תל אביב שנבנתה באותה תקופה, ובחר מוטיבים שונים לביתו: גרם מדרגות מעוטר, עמודים עם כותרות קלאסיות, חלונות מחודדים בסגנון ניאו־גותי ,קשתות מחודדות, מעוגלות וקטומות ועוד. על גג הבית נבנתה פרגולה ששימשה סוכה בחג הסוכות. מעל דלת הכניסה הותקן לוח מגולף לפי תחריט של האמן ליליאן ובו דמות של זורע בשדות ומעליו הכתובת 'הזורעים בדמעה ברינה יקצורו'. בארבע פינות הלוח האותיות 'ב'ו 'א',  ראשי תיבות שמו, ושנת הבנייה העברית 'תר' ו־'פז' כלומר 1927. נראה שהתבליט עדיין קיים, אך מוסתר בשכבת טיח. מעליו היה חלון מחודד ובו זכוכית עם תשליב האותיות 'ב' ו־'א'" – כך סיפר הנכד בן־ציון כהנא.

מתוך תיק התיעוד על בית אהרוני שחיבר משרד אמנון בר־אור אדריכלים בע"מ באוגוסט 2008:

"מעל הכניסה הראשית לבית עובד בטיח תבליט אשר היה, ככל הנראה, עשוי טיח. התבליט הוא העתק כמעט מדויק של עבודת התחריט של האמן היהודי אפרים משה ליליאן אשר שולבה בכרזה של הקונגרס הציוני החמישי בשנת תרס"ב. בתבליט נראית דמות מלאך אשר מגוננת על דמות יהודי זקן הצנוף תחתיה. המלאך מצביע לכיוון השמש העולה בו נראית דמות יהודית נושאת מחרטה ושני שוורים. בתבליט נראה משפט בחלקו השמאלי התחתון, אולם איכות התמונה המתעדת אותו לא מאפשרת לקרוא את הכתוב. בכרזה המקורית של ליליאן ניתן לראות פרטים נוספים אשר לא ניתנים לזיהוי בתבליט אך בהחלט ייתכן כי היו קיימים בו: סביב היהודי ניתן לראות שיחים קוצניים הדומים לגדר תיל המאיימים עליו. בצידו הנגדי של הציור נראית חיטה המתנודדת ברוח. המשפט בתחתית הציור הוא 'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים' אשר לקוח מתוך תפילת השמונה עשרה".

אפרים משה ליליאן (1874–1925) למד אמנות בקרקוב ובווינה. ביצירתו יצר אוצר חזותי של דימויים וסמלים אשר היו לאבני דרך בגיבוש חזותי של סמלי הציונות. אוצר דימויים זה הוא תולדה של גורמים רבים אשר השפיעו על עבודותיו, ביניהם מוצאו הדתי מזרח־אירופי והמסגרת החילונית במערב־אירופה שבה התחנך כאמן. ליליאן הושפע גם מהאמנות המצרית והיפנית, שאב דימויים מעיטורי ספרים יהודיים ומן הנצרות (למשל דמות המלאך בתבליט). בשנת 1906 הוא הגיע לארץ עם בוריס שץ וסייע להקמת בית הספר בצלאל, השפיע על עיצוב דמותו האמנותית של בית הספר ושל האמנים שהתחנכו בו. כמו ביצירות רבות שנוצרו ברוח אפרים ליליאן גם יצירה זו מביעה את שלילת הגלות והבאת הגאולה בעלייה לארץ. היהודי בגולה נמצא בסכנה ועליו לעלות לארץ ישראל ולעבוד בה, לפי תיק התיעוד של המבנה.

תיק תיעוד, משרד אמנון בר־אור–טל גזית אדריכלים בע"מ 2008.

תיעוד בית אהרוני, שי פרקש.

מצב השתמרות היצירה: המקום מסויד בשפריץ. המְשמר שי פרקש חיפש אחר היצירה, ולפי ממצאיו התבליט כנראה הוסר מהבניין בעת השיפוץ.