יְהִי אוֹר

האמנים שרה (1938–2018) ושלמה גבאי (1932–2016) ילידי ירושלים, נישאו זה לזה ב־1960 ומאז עבדו יחד במשך עשרות שנים. באמנותם עסקו באמנות במגוון חומרים: ברזל, אלומיניום, זכוכית, אבן. שרה שהיא בת למשפחת פלומבו מצד סטלה אימהּ למדה אמנות בבצלאל בעידודו של הפסל דוד פלומבו דודהּ. עם נישואי שרה ושלמה הם עבדו תקופה קצרה עם דוד פלומבו. אחר כך הקימו סטודיו משלהם והחלו למכור את יצירותיהם בארץ ובעולם. במיוחד התמחו באמנות היודאיקה (חנוכיות, פמוטים, ארונות קודש ועוד), ובצד עיסוקם זה יצרו גדרות וסורגים אמנותיים, חלונות ויטראז', שולחנות, קירות ותקרות פסיפס (לעיתים היו אלה העתקי פסיפסים עתיקים). הם גם עסקו בשחזור הוויטראז'ים העתיקים בכנסיית הקבר בירושלים, ובכנסיית גת שמנים יצרו את שער הזיתים היצוק. לפני ביצוע העבודה היו לומדים לעומק את נושאהּ וכך העניקו לעבודתם את ייחודה. בין המוטיבים שאפיינו את עבודותיהם היו יסודות מן הטבע וציטוטים מן התנ"ך ומעוד מקורות יהודיים. עם מותם נסגר הסטודיו שלהם אחרי כחמישים שנה, ולבקשתם הם נטמנו זה לצד זה בבית הקברות בקריית טבעון שבעמק יזרעאל, עמק שאת נופו כה אהבו.

על שרה ושלמה גבאי בעיתונות:

דבר, 3 בנובמבר 1964.

הצפה, 27 בספטמבר 1968.

דבר, 16 בדצמבר 1970.