חיה תומא הייתה אמנית קרמיקה ופעילה חברתית. רבות מעבודותיה במרחב הציבורי מוצגות בוואדי ניסנאס. שכונה זו הייתה חלק בלתי נפרד מחייה של תומא, שם הכירה את בעלה אמיל תומא, קומוניסט, היסטוריון ופוליטיקאי (1919–1985). היא הרבתה לשלב בעבודותיה דימויים מן החי והצומח השגורים בנוף ובתרבות המקומית ולחקור סוגיות פמיניסטיות, חברתיות ופוליטיות. תומא הקדישה עבודת קיר זו לזכרו של כמיל שחאדה, מייסד בית החסד, מוסד לשיקום אסירים משוחררים שנמצא בקרבת המקום. תומא הכירה מקרוב את בית החסד – היא הנחתה שם סדנאות קרמיקה למשתקמים.

העבודה משתרעת לאורך חומה של בית פרטי ומורכבת מריבועים דמויי מבנים בעלי גגות מעוגלים וסביבם עלים נושרים. באריחי הקרמיקה יצרה האמנית דימויים של עצים, צמחים, פירות וציפורים בצבעים מגוונים. העבודה מערבבת בין טבע לסביבה בנויה. היא הותאמה במיוחד למרחב שבו הוצבה: בפינת החומה צומח עץ תאנה. אריחי הקרמיקה ממשיכים את הטבע,ועלי התאנה מצוירים עליהם כנושרים על החומה. בין עלי התאנה שילבה תומא צורות של פרי הרימון ועיגולים קטנים דמויי תבליטי עוגיות מעמול.

בשנת 2022 חודשה היצירה ונצבעה מחדש על ידי מיכאל תומא, בנה של האמנית, מתוך מוזיאון ללא קירות – מסלול אמנות בואדי ניסנאס.