סמלים יהודיים

האמנים שרה (1938–2018) ושלמה גבאי (1932–2016) ילידי ירושלים, נישאו זה לזה ב־1960 ומאז עבדו יחד במשך עשרות שנים. באמנותם עסקו באמנות במגוון חומרים: ברזל, אלומיניום, זכוכית, אבן. שרה שהיא בת למשפחת פלומבו מצד סטלה אימהּ למדה אמנות בבצלאל בעידודו של הפסל דוד פלומבו דודהּ. עם נישואי שרה ושלמה הם עבדו תקופה קצרה עם דוד פלומבו. אחר כך הקימו סטודיו משלהם והחלו למכור את יצירותיהם בארץ ובעולם. במיוחד התמחו באמנות היודאיקה (חנוכיות, פמוטים, ארונות קודש ועוד), ובצד עיסוקם זה יצרו גדרות וסורגים אמנותיים, חלונות ויטראז', שולחנות, קירות ותקרות פסיפס (לעיתים היו אלה העתקי פסיפסים עתיקים). הם גם עסקו בשחזור הוויטראז'ים העתיקים בכנסיית הקבר בירושלים, ובכנסיית גת שמנים יצרו את שער הזיתים היצוק. לפני ביצוע העבודה היו לומדים לעומק את נושאהּ וכך העניקו לעבודתם את ייחודה. בין המוטיבים שאפיינו את עבודותיהם היו יסודות מן הטבע וציטוטים מן התנ"ך ומעוד מקורות יהודיים. עם מותם נסגר הסטודיו שלהם אחרי כחמישים שנה, ולבקשתם הם נטמנו זה לצד זה בבית הקברות בקריית טבעון שבעמק יזרעאל, עמק שאת נופו כה אהבו.

שרה גבאי לבית פלומבו (1938–2018) נולדה בירושלים וגדלה עם סבתה, סבה ודודה: ליזה, מואיז ודוד פלומבו שעודדו אותה ללמוד אמנות בבצלאל. לאחר נישואיה לשלמה גבאי (2016) עבדו בני הזוג עם הדוד האמן דוד פלומבו ומאוחר יותר הקימו סטודיו לאמנות בירושלים. הם עבדו במגוון טכניקות: פסיפס, ברזל, זכוכית ואלומיניום. אסתטיקה היתה דרך חיים בשבילם. בני הזוג גבאי שאהבו את נופו של עמק יזרעאל ביקשו להיקבר בבית העלמין השומרים בקריית טבעון.

על שרה ושלמה גבאי בעיתונות:

דבר, 3 בנובמבר 1964.

הצפה, 27 בספטמבר 1968.

דבר, 16 בדצמבר 1970.