הפסל נמצא על קיר צדדי של מרכז פסג"ה. האמן בצלאל בן־אורי מניף את שתי ידיו כשהוא אוחז פטיש. מצב השתמרות היצירה: תקין….
להמשך קריאה

מתוך מאמרה של פרופ' נורית כנען־קדר "תמונת קיר ארמנית מונומנטלית בירושלים", אריאל 168, (תשס"ה) 6–11: "תמונת הקיר הייחודית, 'רזי גן עדן', המוצבת ברח' כורש 14, הוענקה על ידי האמנית הארמנית מארי בליאן כמתנה לעיר ירושלים, שבה…
להמשך קריאה

   …
להמשך קריאה

עיטור דגמים מבתי כנסת עתיקים לפי ציור של חוה אבי־יונה בקמפוס בגבעת רם בירושלים. הפסיפס נעשה בהנחיית פרופ' מיכאל אבי־יונה. הפסיפס הזה הוא הֶדבק (קולאז') של יצירות פסיפס קטנות המתלכדות לצורה אמורפית על פני קיר מסויד לבן….
להמשך קריאה

בתבליט בעל הצורות הגאומטריות באולם המליאה בכנסת השתמש דני קרוון באבן סיד גלילית ממחצבות דיר אל־אסאד. האמן והפסל הסביבתי דני קרוון (1930–2021) נולד בתל אביב לאביו אברהם (אייבי) קרוון, אדריכל הגנים הראשון של העיר, וממנו ינק…
להמשך קריאה

הדמות המרכזית בתבליט מניפה ידיים ופונה הצידה כמו באמנות המצרית, ומאחוריה נראות עוד דמויות. את התבליט יצרה ככל הנראה פרנסס ברוס האברד, אשת האדריכל הבריטי פירס האברד שתכנן עם האדריכל קליפורד הולידיי מבנים בארץ בתקופת המנדט…
להמשך קריאה

מצב השתמרות היצירה: טוב….
להמשך קריאה

הוויטראז'ים עשויים מכשבעת אלפים חתיכות זכוכית ונעשו בידי האמן בציריך בסדנה Mäder Kunsthaus. חלון ראשון – סיפור הבריאה התנ"כי הפותח באות ב'. בחלון זה היא צהובה ונתונה בעיגול לבן. האמן הדגיש את האותיות ב', י' ות'…
להמשך קריאה

"שורשיו היצירתיים של שרגא ווייל מקורם במרכז אירופה, בסלובקיה. ביצירתו קיים הרצון לגשר בין ארץ הולדתו לבין ארץ ישראל – מולדתו. הבחירה בצבע הנחושת לדלתות הכניסה לבית הקיבוץ הארצי, מסמלת את הקשר לעבודת האדמה, למחצבי הארץ …
להמשך קריאה