תמונת קיר ארמנית מונומנטלית בירושלים
נורית כנען-קדר
"תמונת הקיר הייחודית, 'רזי גן עדן', המוצבת ברח' כורש 14, הוענקה על ידי האמנית הארמנית מארי בליאן כמתנה לעיר ירושלים, שבה היא יוצרת זה כארבעים שנה
אריאל 168, (תשס"ה) 6-11
מבט ממוקד על יצירות קיר במקומן הטבעי
נורית כנען-קדר
"תמונת הקיר הייחודית, 'רזי גן עדן', המוצבת ברח' כורש 14, הוענקה על ידי האמנית הארמנית מארי בליאן כמתנה לעיר ירושלים, שבה היא יוצרת זה כארבעים שנה
אריאל 168, (תשס"ה) 6-11
אלי אשכנזי
מבחר ציטוטים מכתבות של אלי אשכנזי אודות שימור ציורי הקיר בבית איתמר באפיקים.
הגלילה 45, מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
תקציר מצגת שימור אמנות הקיר בבית הכנסת עדס בירושלים
רעיה זומר-טל
הקמת כפר האמנים עין הוד ב- 1953 הייתה בשביל מרסל ינקו הגשמת חלום. אמון על הרוח הקונסטרוקטיביסטית, המיזוג בין האמנויות היה קרוב מאד לליבו.
מתוך: חוברת הכינוס הארצי ה-2 לשימור מורשת התרבות בישראל.
ציור הקיר בבית הכנסת עדס של קהילת ארם צובא (חלב) בשכונת נחלת ציון בירושלים. הציור, פרי יצירתו של אמן בצלאל, יעקב שטרק, הושלם בשנת 1912 והוא היצירה הגדולה והמוקדמת של האמנות העברית בראשיתה. הציור סבל מהשחתה ועבודות השימור גדולות הממדים חשפו את מכלול הציור על קירות בית הכנסת ותקרתו.
מתוך: ארץ ומלואה, מכון בן-צבי, ירושלים, 2009
הניה מליכסון
מאמר אודות האמן מרדכי (מוציק) יואלי שניהל את מפעל 'מוזאיקה אילון' ועיצב יצירות שיצרו במפעל, וכן על סדרת פסיפסי דוד המלך שיצר המפעל בסדרת מבנים של חברת 'נווה' בשדרות דוד המלך בתל אביב ואחד נוסף ברחוב יהושוע בן-נון.
לילך ששון
– אימוני הוראת אמנו בבית ספר אגרון בירושלים
במעגלי החינוך – מחקר עיון ויצירה, גליון 1 ינואר 2011, בהוצאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, ירושלים
אורה גזית
רדתי מהאוטובוס ואני צועדת כעת במורד הרחוב, תרה בעיני אחר אחד מתבליטי הקיר שיצר גרשון קניספל לכבוד שחרור העיר חיפה. 'אפשר לצלם בבקשה?', אני שואלת את בעל חנות המצברים הנשען על המשקוף, חציו בפנים חציו בחוץ, מתחמם בשמש החורפית הנעימה.
מתוך הבלוג "חלומות שמורים"
עלי קדם
הזמן הירוק – שבועון הקיבוצים, מס' 1570, 9.3.17
כנס שנערך בעמק הירדן עסק בציורי הקיר הענקיים על מבני ציבור משנות ה- 40 וה- 50 בקיבוצים, שביטאו את האהדה למהפכה הסוציאליסטית.
תמר גיספאן-גרינברג
האמנות הציבורית, על מגוון צורותיה, מעטרת את סביבת האדם מימים ימימה. בצד תפקידה האסתטי הגיבה אמנות זו בתקופות שונות בהיסטוריה על תפיסות חברתיות, תמכה בהן או חתרה תחתיהן, לעתים פיארה אותן ולעתים ביקרה אותן. בהיסטוריה הקצרה של האמנות הישראלית עדיין לא זכתה האמנות הציבורית למחקר מקיף וכולל.
מתוך: קתדרה, גיליון 135 (ניסן תש"ע), 2010