תבליט

אריחי קרמיקה היוצרים עץ רימון קבועים בקיר וסביבם מסגרת קרמיקה. היצירה נקבעה במקום במסגרת אירועי החג של החגים. קטלוג "יש  מחר – סיפורים בחומר – קרמיקה – אודות חייה ויצירתה של האמנית חיה תומא. מצב השתמרות…
להמשך קריאה

תבליט "אש ומים" קבוע על דופן הכניסה לתחנה, מעל הכיתוב "איגוד ערים שרותי כבאות–אזור חיפה" והתבליט "בית מכבי אש". יצירה נוספת "ציפורים" נמצאת בראש מגדל התחנה. לפי הכתוב במאמר שלהלן, העבודה נעשתה בשיתוף תלמידים שלמדו במגמת…
להמשך קריאה

הטבעות כפות ידיים של ילדים על אריחי הקרמיקה בשלל צבעי הקשת נקבעו על גדר השביל במעלה המגרש. עם השנים קושט גרם המדרגות בעוד ועוד יצירות. מצב השתמרות היצירה: תקין….
להמשך קריאה

קיר אמנותי מוארך ובגבו קיר מקבלי הקהל במשרדי אל על בתל אביב־יפו….
להמשך קריאה

  גדעון (גידי) קייך (1923–2015) נולד בגרמניה ועלה לארץ ב־1938. היה מעצב גרפי, מאייר, קריקטוריסט ומחנך. בוגר המחלקה לגרפיקה שימושית בבצלאל ולימודי עיצוב גרפי בלונדון. נודע בעיקר בזכות הכרזות שעיצב, המאופיינות בשימוש בצבעוניות עזה וקונטרסטית, ושניכרת…
להמשך קריאה

  מצב השתמרות היצירה: טוב….
להמשך קריאה

"קיבוץ גלויות היא המוקדמת מבין יצירותיה של גדולה עוגן (1929–2022), פסלת ואמנית קרמיקה ישראלית, המוצבות באתריה השונים של האוניברסיטה העברית. עבודותיה בכלל הושפעו ממסורות מקומיות של טיפול בחומר ומפולקלור מקומי. הן מושפעות גם מחוויות ילדותה, בין…
להמשך קריאה

    מערכת הפיסול בתיאטרון ירושלים מורכבת משלושה חלקים: אחד ברחבה, השני – תבליט מעל הכניסה הראשית והשלישי נמצא באכסדרה הראשית. שלושה חלקים אלה יוצרים המשכיות בין החוץ לפנים, שכן הפיסול משולב באדריכלות המתחם ומהווה חלק…
להמשך קריאה

מן העיתונות. מן העיתונות. המפה נמצאת בבניין בנק אנגלו־פלשתינה לשעבר, כיום שירות התעסוקה. האמן שלמה רַיס שעלה ארצה מגרמניה, שם למד את אומנות הצורפות, והיה לצורף בירושלים בשנות השלושים. בסביבות שנת 1933 הוא עבד יחד עם…
להמשך קריאה

התקרה בבית שלום (הדומה לתקרה בימק"א) עוטרה בעץ ובאלמנטים מובלטים מטיח או מגיר, והיא מוגדרת כתקרה דמשקאית. ייתכן שהועברה מבית כנסת בדמשק. ברח' אחד העם 20 בלב שכונת טלביה בירושלים נמצא בית שלום שהוא פנינה תרבותית־ארכיטקטונית…
להמשך קריאה